ניתוח אף

לכל התינוקות ולרוב הילדים יש אף קטן, חמוד ויפה.
אז למה אי אפשר להגיד את המשפט הזה גם על כל המבוגרים? מפני שבגיל ההתבגרות, יחד עם כל השינויים האחרים, משתנה גם האף.
קודם כל - ואצל כולם - הוא פשוט גדל, וזו בהחלט תופעה מבורכת (שהרי לא הייתם רוצים להיות עם גוף של בני 20 ואף של בן שנתיים). אצל רוב האנשים גדל האף באופן שמתאים למבנה הפנים. אבל, באותה הזדמנות שהוא גדל, הוא יכול גם להתארך, להתבלט, להיעשות פחות מעודן בקצה וגם "לרדת" כלפי מטה.
בתהליך הגדילה קורים בפנים שינויים נוספים: הסינוסים (חללי אוויר הממוקמים בעצם הלחי) מתפתחים ובעקבותיהם גדלות הלחיים, הלסת צומחת (בכיוון מטה וקדימה) ובעקבותיה מתבלט הסנטר.
כל השינויים האלה, כולל השינוי באף, מועברים בדרך כלל באופן גנטי שאופייני לקבוצות אתניות שונות. בעניין הזה כדאי לדעת שאין דבר כזה "אף יהודי". האף שלנו דומה לאפם של כל תושבי המזרח התיכון.

ממה ואיך בנוי האף?
כדי להבין איך האף בנוי נסו לדמיין אוהל סיירים.
הדפנות של ה"אוהל" הזה עשויות משתי עצמות שטוחות (עצמות האף) שלידן נמצאים שני סחוסים שבנויים בצורת משולש. המחוברים במרכז למחיצה הסחוסית.
קצהו של האוהל - זה שקרוב לפתח שלו (לנחיריים) - בנוי משני סחוסים נוספים שמזכירים בצורתם את האות חית, והם מקיפים את פתח הנחיריים.
העצמות והסחוסים האלה בונים את קירותיו הצדדיים של האף- האוהל. בין הקירות יש מחיצה סחוסית (זו ש"מפרידה" בין נחיר לנחיר וממשיכה פנימה לכל עומק האף).
המקום שבו מתחברים הקירות והמחיצה נקרא גב האף.

מה אפשר לעשות בניתוח אף?

• לשנות את גודל האף.
  להקטין אף גדול או - אם צריך - להפוך אף קטן לגדול.
• לשנות את הזווית בין האף לשפה.
  כלומר, להגדיל את הזווית (המרחק) בין קצה האף לבין השפה העליונה (במקרים שבהם קצה האף יורד כלפי מטה).
• להצר את האף.
  פשוטו כמשמעו: להפוך אף רחב לצר. אפשר לעשות את זה באיזור גב האף, באיזור קצה האף או באיזור הנחיריים, בכל איזור לחוד וגם בכולם יחד.
• לישר את האף, לישר את גב האף, (להוריד את הגיבנת).
• לתקן סטייה במחיצה של האף.
  המחיצה הזו - אותו קיר סחוסי שמפריד בין שני חלקי האף - מתחילה בנחיריים, מגיעה עד בין העיניים ומסתיימת בתוך הלוע, ליד הענבל.
  מחיצה לא ישרה עלולה לגרום לבעיות במעבר אוויר (ואת זה לא רואים אלא מרגישים) וגם לגרום לעיוות נראה לעין של האף. במקרה זה נועד הניתוח ליישר את המחיצה.
• לעצב את קצה האף. זה בדיוק מה שעושים המוקיונים והליצנים, אלא שהם מעוותים ומגזימים אותו בכוונה.
  בניתוח אפשר לעצב את קצה האף, לעדן אותו, ולהתאים אותו לצורתו הכללית של האף.
• ליצור שקע בשורש האף. שורש האף הוא המקום בין הגבות שבו האף מתחיל. לרוב האנשים יש במקום הזה שקע.
  הניתוח מיועד למי שאין לו שקע זה וזה מה שעושים בו: יוצרים שקע.
• להקטין את קונכיות האף. קונכיות האף הן מבנים שנמצאים בתוך האף ותפקידם ללחלח את האוויר הנכנס ולסנן אותו.
  אז למה צריך להקטין אותן? בגלל שלפעמים הן מגיבות בתהליכים אלרגיים ואז מתנפחות וחוסמות את מעבר האוויר.

למי מתאים ניתוח אף?
לניתוחי אף יש "גיל מינימום": גיל 14-15 לנשים (רצוי כשנתיים אחרי תחילת המחזור החודשי) וגיל 16 ומעלה לגברים.
למה? בגלל שסביב הגילאים האלה מסתיים תהליך הצמיחה של האף ורק עם סיום צמיחתו אפשר להבטיח שהתוצאה שתתקבל בניתוח תישאר קבועה. מבחינה רפואית אפשר לנתח גם קודם, אבל אז צריך לקחת בחשבון שהתוצאה לא תהיה סופית.

מה צריך להדגיש בפגישה עם המנתח?
כמו בכל פגישת היכרות לצורך ניתוח פלסטי, גם בפגישה שלפני ניתוח אף חשוב להגיד למנתח כל מה שמפריע לך ולהקשיב היטב למה שהוא או היא אומרים.
בכל מה שקשור למראה האף צריך לזכור נתון בסיסי וחשוב: בדרך כלל אנחנו מסתכלים זה על זה ישר. פנים מול פנים. במבט כזה, שנקרא בלועזית en face , לא ניתן לראות את כל צורות האף. אף נשרי למשל, נראה כך רק בפרופיל ולא במבט ישר.
ולמה חשוב לזכור את זה בפגישה עם המנתח? בגלל שכדי ליצור מראה הרמוני של האף צריך להתחשב גם במבנה הסנטר, וגם במבנה הלחיים והשפתיים הסמוכים אליו.
ישנם מקרים שבהם גודלו של האף דווקא הרמוני למבנה הפנים, אבל זה הסנטר הנסוג (שנמצא קצת "אחורנית") שגורם לאותו אף להיראות גדול יותר ממה שהוא באמת.
ישנם מקרים שבהם, כדי לשפר את מראה הפרופיל, יש צורך לנתח לא רק את האף אלא גם להגדיל את הסנטר. במקרים אחרים אין בכלל צורך בניתוח האף וכדי לשנות את מראה הפרופיל מספיק רק ניתוח סנטר.
לפעמים צריך להתחשב במבנה השפה העליונה כי אם היא קטנה מאוד, הרמת האף כלפי מעלה תיצור חוסר פרופורציות ותיראה לא טוב.
לפעמים כדי להתאים את גודל האף למבנה הפנים יש צורך בהגדלה או במילוי של עצמות הלחיים וקשתות העול (העצם שבולטת בחלקה העליון והצדדי של הלחי) ולא בניתוח אף.

על מנתחים ומחשבים
נניח שהסברת למנתח בדיוק, אבל בדיוק, מה את רוצה. ונניח שהמנתח אמר שזה בדיוק מה שהוא הולך לעשות. איך תדעי שזה באמת ייראה עלייך טוב?
לצורך המחשה נעזרים רוב המנתחים בהסברים, שירטוטים וצילומים של מנותחים אחרים. ישנם כאלה שהוסיפו לעניין גם הדמיה ממוחשבת. אלה יצלמו את פניך במצלמה דיגיטלית, יעלו את התמונה למחשב, ובאמצעות תוכנה מיוחדת ישנו את מראה האף שלך למראה הרצוי.
אין ספק שהדמיה כזו היא מאוד מוחשית, נחמדה ומפתה, ובכל זאת - מילת אזהרה: קל מאוד להיתפתות למראה המשופץ הניבט אליך מתוך המחשב. אבל, קל מאוד לשכוח שזו איננה הבטחה אלא רק הדגמת יכולת. לא יכולתו של המנתח, אלא של המחשב.
צריך לזכור שבמחשב אפשר לא רק להעניק לך אף מקסים, אלא גם להצמיד לך אותו לאוזן. במציאות זה לא עובד ככה, וחשוב לזכור שלא כל מה שהמחשב יכול גם המנתח יכול.
אחרי שרואים את התוצאה הממוחשבת רמת הציפיות עולה בהתאם. הרי "ראית" איך את יכולה להיראות, ומזה בדיוק צריך להיזהר. אחרי שהתאהבת באפך הממוחשב, האכזבה מהניתוח כמעט מובטחת.

מה עוד צריך לפרט בשיחה עם המנתח?
כל מה שקשור למצב בריאותך הפיזי והנפשי.
כן, גם להגיד לו שאת בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, וזה חשוב. למה? כדי שתדעו שניכם אם תוכלי או לא תוכלי לעמוד בסיבוכים או באכזבות.
חשוב לספר לרופא אם את/ה סובל/ת מאלרגיות, הצטננויות תכופות או הרפס באזור הפה והאף, ולדווח לו על כל התרופות שאת/ה נוטל/ת או רגיש/ה להן.
נטיה להרפס ולאלרגיות מחייבת מתן תרופות עוד לפני הניתוח. ובכל מקרה כדאי שתדעי שבמצב של אלרגיה, הצטננות או הרפס פעיל לא מנתחים. גם פצעונים על האף יגררו דחייה של הניתוח.

קישורים להמשך הכתבה

• תמונות ניתוח אף
• ניתוח אף כל השאלות
• לאחר ניתוח אף
• סיבוכים אפשריים ניתוח אף