03-6919793
דובנוב 10, ת"א

הגדלת חזה

הגדלת חזה

מה מתחיל בערך בגיל 10 ונמשך כל החיים? רמז: זו לא הווסת (היא מפסיקה לפנינו). התשובה (המצערת, אבל הכל כך נכונה) היא: חוסר שביעות הרצון שלנו מהחזה. הטענות מתחילות כמעט מהרגע הראשון: הם לא צומחים מספיק, הם גדלים יותר מדי, הם לא סימטריים, הפיטמות גדולות מדי, הפיטמות קטנות מדי, הם מדולדלים, הם מצומקים, הם צונחים.

תוסיפו על זה את האופנות המשתנות, כשפעם האין-חזה של טוויגי הוא מודל החיקוי ופעם שדי הענק של פמלה אנדרסון הם מושא ההערצה, קחו בחשבון שמבנה גוף הוא לא בדיוק אורך של חצאית או שמלה שאפשר לקצר ולהאריך מחדש בכל עונה, ותבינו למה תעשיית החזה משגשגת כל כך. והיא משגשגת:

חזיות פוש-אפ, חזיות מינימייזר, חזיות שמגדילות חזה, חזיות סיליקון שרק נותנות מראה מלא יותר, חזיות כותנה, חזיות תחרה וחזיות מיקרופייבר, בצבע גוף ובשלל צבעי הקשת, חזיות שנפתחות מלפנים וחזיות שנפתחות מאחור, חזיות עם כתפיות סיליקון, חזיות מרופדות, חזיות עם עצם, חזיות בלי עצם, מידות שנעות לפי סדר אלף-בית, ומסתבר שכל זה לא ממש מספיק. עובדה: כבר דיי הרבה שנים עושים מעשה גם בשד עצמו, וניתוחי הגדלת החזה רק תופסים תאוצה.

וכל זה למה?
בגלל שהחזה חרגו כבר מזמן הרבה מעבר לתפקידם הביולוגי.
התכנון המקורי היה לספק שקית אוכל, כשבמקום סכין ומזלג תוכננה שם קשית (פיטמה).
אלא שגם היום, עם חזרתה של ההנקה לאופנה, נתפסים החזה יותר כקישוט בעל תפקיד אירוטי מאשר כצורך קיומי לתינוקות קטנים. יש להם חלק חשוב במשיכה בין המינים, הם לוקחים חלק פעיל במשחק המקדים וביחסי מין, ורוב הנשים מתייחסות אליהם כאל חלק בלתי נפרד מהדימוי הנשי שלהן, הכולל לא רק את דימוי הגוף אלא גם חלקים ניכרים מביטחונן העצמי.

מה אפשר לעשות בניתוח הגדלת חזה?
להגדיל, להקטין, להרים וליצור מראה סימטרי.
ועכשיו אחד אחד.

בין כל הניתוחים הקוסמטיים, ניתוח להגדלת חזה נחשב לזה שמביא בעקבותיו לא רק תוצאות טובות אלא גם ובעיקר שביעות רצון גבוהה. התלונה השכיחה ביותר אחרי הניתוח היא "למה לא עשיתי גדולים יותר".

ובכל זאת – ואנא קחי את עצתנו במלוא תשומת הלב – חזה גדול יותר אכן ישנה את הרגשתך כלפי עצמך, אבל הוא לא יהפוך את מערכות היחסים שאת מנהלת לטובות יותר, וגם לא יביאו לך את האהבה שחיכית לה. לעולם, אבל לעולם אל תעשי הגדלת חזה כדי לשמח או למצוא חן בעיני מישהו אחר.

אם החלטת ללכת על זה, אנא בדקי שאת עושה את זה רק למען עצמך.

למי מתאים ניתוח הגדלת חזה?
בגדול אפשר לשרטט שלוש קבוצות של נשים המבקשות להגדיל את החזה:
נשים צעירות, שסובלות מתת התפתחות של החזה.
נשים אחרי לידות, שהחזה שלהם קטנו והן מבקשות למלא אותם לצורתם המקורית.
נשים שזקוקות לחזה גדולים מסיבות מקצועיות, כמו דוגמניות, זונות ושחקניות פורנו.

מה אפשר להשיג בניתוח הגדלת חזה?
להגדיל את נפח החזה במידה עד שתי מידות בחזיה.

באיזה גיל אפשר להתחיל?
אחרי גיל ההתבגרות, כשמבנה הגוף התייצב.
להבדיל מאיברים כמו האף למשל, שבסוף גיל ההתבגרות מגיע לגודלו הסופי, לחזה אין גודל סופי. זה לא אומר שהם ממשיכים לגדול, אבל זה כן אומר שגודלם ממשיך להשתנות במהלך החיים בעקבות הריונות, לידות ושינויים הורמונליים.
אז למה כתבנו שהגיל שבו אפשר להתחיל הוא אחרי גיל ההתבגרות? בגלל שבדרך כלל גודלם של החזה בשלב הזה יהיה נכון גם לעשר השנים הבאות (בתנאי שעשר השנים האלה לא יהיו הריון ולידה).
על מספרים ואותיות
מידות של חזיות מופיעות בשילוב של אות ומספר: 85A, 36C וכו'.
האותיות אמורות לסמל את גודל הקאפ,המשקף את גודל השד, והמספרים אמורים לשקף את היקף בית החזה.
מספרים כמו 70, 75, 85 וכדומה מציינים את היקף בית החזה בס"מ. מספרים כמו 32, 36, 38 מציינים את היקף בית החזה באינצ'ים, לפי השיטה האמריקנית.

חשוב לדעת שיש קשר הדוק מאוד בין שני הנתונים האלה: גודל הקאפ תלוי בהיקף החזה. כלומר, את יכולה להיות צרה בהיקף (70) עם חזה בגודל C. אבל אם היקף החזה יגדל (80-85) וגודל השד לא ישתנה, תרדי לקאפ B או A.
איך מגדילים את החזה?
בעזרת החדרה של שתלים, בגודל הרצוי והמתאים.

ממה עשויים השתלים?
מסיליקון, או בשמו המדעי: די-מתיל-סיאלוקסן, שהוא פולימר המבוסס על אטום הצורן. הסיליקון מופיע בצורות שונות – חומר מימי, "שומני", ג'ל, ומוצק – תכונה שמאפשרת להשתמש בו למטרות שונות בטכנולוגיה וברפואה. למשל: כל המזרקים מצופים מבפנים בשכבת סיליקון דקה, קוצבי-הלב עטופים בסיליקון, יש פרקים מלאכותיים שעשויים מסיליקון, יש שתלים לפנים וגידים מלאכותיים שעשויים מסיליקון, ויש תרופות שמכילות סיליקון. בכירורגיה פלסטית משתמשים בשתלי סיליקון מתחילת שנות השישים, ובארה"ב יש היום למעלה משני מיליון נשים שעברו השתלת סיליקון בחזה.
סיליקון – אשם או זכאי?
בתחילת שנות ה – 90 רבו השמועות על הסיבוכים הרפואיים שגורם הסיליקון.
כתוצאה מכך החליט מינהל המזון והתרופות הפדראלי בארצות הברית (FDA) להפסיק את השימוש בסיליקון ג'ל להשתלות בחזה (אבל התיר את השימוש בו לשיחזור שד אחרי גידולים ממאירים). לצרכים קוסמטיים, הותר השימוש רק במעטפת סיליקון שבתוכה מי מלח פיזיולוגיים.

מאז ועד היום בוצעו מחקרים רבים והתמנו ועדות רבות שבדקו את אמיתות ההאשמות נגד הסיליקון:

משרד הבריאות הישראלי קיבל כבר ב- 1993 המלצה של ועדת רופאים שהחליטה שאין קשר בין סיליקון לבין סרטן בשד או מחלות אחרות. בית-המשפט הפדראלי בארה"ב הקים ועדה שחקרה במשך שנתיים את הנושא. בינואר 1999 החליטה הועדה שאין קשר בין סיליקון לסרטן או למחלות אחרות. למסקנה דומה הגיעה גם ועדה של בית הנבחרים האמריקאי וועדה של הארגון האמריקאי לרפואה פנימית.
איזו צורה של סיליקון היא הטובה ביותר לשתלים לחזה?
התשובה לשאלה הזו היא דיי חד משמעית: סיליקון ג'ל נותן תוצאה טובה יותר מבחינה קוסמטית, בעיקר בגלל שנפחו נשאר קבוע ובגלל שבמישוש התחושה שלו דומה יותר לזו של רקמה הטבעית.

נפחו של שתל העשוי ממעטפת סיליקון שמכילה מי-מלח עלול להשתנות, וגם המעטפת עצמה עלולה להיקרע. במקרה כזה מי המלח ייספגו אמנם בגוף, אבל השד החדש פשוט ייעלם.

בשנים האחרונות נכנס לשימוש שתל העשוי מקוהסיב ג'ל, סוג של סיליקון שהפולימר שלו בנוי בצורה שונה. שתל הקוהסיב ג'ל הוא קצת יותר קשה, ויתרונו הוא בכך שהוא

לא רק נוטה לשמור על הצורה שלו, אלא שגם כשהשתל נקרע, רוב הסיכויים הם שהסיליקון יישאר במקומו ולא יתפזר. חסרונו של הקוהסיב ג'ל הוא בכך שנכון להיום יש איתו ניסיון קצר (כ – 5 שנים).
פרט לאלה, קיימים סוגים נוספים של שתלים שמכילים חומרים אחרים, כמו שמן סויה – שהוצא משימוש בגלל חשד להיותו מסרטן, שמן בוטנים, הידרוג'ל ועוד. לאף אחד מהחומרים האלה אין יתרון משמעותי על הסיליקון ג'ל, וכולם עטופים בשכבת סיליקון .

איך נראה שתל?
רוב השתלים מופיעים בצורה המזכירה חצי כדור שהוא לא מלא לגמרי, וקצת רפוי.
כיום קיימים בשוק שתלים חדשים בעלי מלאות יתר ((over filled שהם גם בולטים יותר וגם קצת קשים יותר.

שתלים העשויים מסיליקון הקוהסיב ג'ל הם קצת קשים יותר, ויש ביניהם גם שתלים "אנטומיים". כלומר, כאלה שהם קצת עגולים, ומהצד הם נראים כמו טיפה. נשמע עדיף? לא בדיוק. מסתבר שהשתלים לא תמיד נשארים בגוף בכיוונים שבהם הוכנסו אליו אלא נוטים להסתובב, ושתל אנטומי שמסתובב מעוות את צורתו של השד.

מה גודלם של השתלים הקיימים?
גודל השתלים המצוי על המדף נע בין 75 ל- 800 סמ"ק. שתלים בגדלים שחורגים מהנפחים האלה יש להזמין במיוחד, ומחירם עולה בהתאם. בעניין זה חשוב לדעת שהכנסת שתלים גדולים במיוחד תגרום לצניחה מוקדמת יותר של החזה בגלל משקלם הרב של השתלים.
מבירה עמיקתא לאיגרא רמה
נשים השואפות להגדיל את החזה למימדים גדולים במיוחד – למשל מ-A ל- D או מ – B ל- DD – לא יכולות להשתמש בשתלי סיליקון רגילים, בעיקר בגלל שעור החזה שיש להן לא מספיק כדי לכסות את הנפח שהן רוצות להשיג.

במקרים כאלה יש צורך להכניס מותחן רקמה לתוך השד, להגדיל בהדרגה את נפחו עד לקבלת שד בגודל הרצוי, ורק אז להזמין באופן מיוחד שתל מתאים.
האם צריך להחליף את שתלי הסיליקון אחת לכמה שנים?
לא. מעטפות הסיליקון החדשות יציבות, ואם לא מתעוררות בעיות כמו התקשות או איבוד צורת השד בגלל קרע המעטפת, אין כל צורך להחליף את הסיליקון.
חברות הסיליקון, שאין להן נתונים על מה קורה לסיליקון אחרי 50 שנים (כמו בעוד הרבה חידושים ברפואה), ממליצות לבדוק את הסיליקון פעם בשנה באופן ידני, ולשקול להחליף אותו אחרי 10-15 שנים.
אחריות
חשוב מאוד להקפיד לקבל מהפלסטיקאי רישום מדויק של גודל השתל, סוג השתל ושם היצרן כדי שניתן יהיה להחליף את השתל במידת הצורך. כמו כן יש לשמור על אחריות היצרן.

ניתוח הגדלת חזה

איפה מתבצע החתך?
את שתלי הסיליקון ניתן להכניס דרך מספר מקומות. מיקום החתך משתנה בהתאם למקום ההחדרה הנבחר: דרך בית השחי, דרך הקפל התת- שדי, ודרך גבול הפטמה.
לכל אחת מהדרכים האלה יש יתרונות וחסרונות.

השיטה הפופולארית ביותר היא זו המשתמשת בחתך בקפל התת שדי. שני חסרונותיה העיקריים של השיטה הם העובדה שלפעמים רואים את הצלקת (למשל, בשכיבה על הגב), וכן שהשתל עצמו "נשען" על הצלקת, ובמקרים של זיהום או בעיה אחרת הוא עלול להציץ ולהיראות דרכה.
לשיטה שבה מכניסים את השתל דרך גבול העטרה יש יתרון בהסתרת הצלקת, בגלל הבדלי הצבע בין העטרה הכהה לשד הבהיר, ובגלל שבגדי ים וחזיות מסתירים אותה. הבעיה היא שלעתים הצלקת אינה מתרפאת יפה באזור הזה, ואז יכול להיות גם איבוד של פיגמנט וגם צלקת קלואיד.

לביצוע החתך בבית השחי יש כמה יתרונות: הצלקת איננה על גבי השד עצמו (כלומר, לא פוגעת באיבר שאותו רוצים לייפות), החתך רחוק מהשתל (ולכן השתל אינו נשען עליו והצלקת אינה נפתחת), זהו אזור שכמעט ואין לו קלואיד, ואחרי כמה חודשים הצלקת כמעט ואינה נראית. חסרונה של השיטה טמון בעובדה שהיא טובה בעיקר לשתלים קטנים ובינוניים, כדי לקבל תוצאה טובה וסימטרית יש צורך (של המנתח) בידע אנטומי ובהכרת השיטה.

איך יודעים במה לבחור?
מתייעצים עם המנתח, וכמו לגבי כל ניתוח שיש מספר שיטות לבצע אותו, שמים לב שהכירורג הפלסטי אינו מנסה לבטל שיטה מסוימת רק משום שאין לו ניסיון בה.

לאן בדיוק מכניסים את השתל?
את השתל אפשר להחדיר מתחת לרקמת השד (כלומר, מתחת לשד עצמו) מתחת לפסיה (רקמת החיבור ) המצפה את השריר, או מתחת לשריר החזה הגדול (שנמצא מתחת לרקמת השד ומעל דופן בית החזה והצלעות). בעבר, כאשר שכיחות ההתקשות של השתלים הייתה גדולה, הרבו הכירורגים להשתיל את הסיליקון מתחת לשריר. אבל, השתלה במקום זה אינה אנטומית, אינה מסוגלת לתקן צניחה קלה, ובזמן הפעלת השריר הזה (כמו בתנועות טניס או בזמן הרמה של משהו כבד) יש משיכה של השתל באלכסון כלפי מעלה, לכיוון בית השחי. מסיבות אלה מקובל היום יותר להכניס את השתל מתחת לשד.

מצד שני, במצבים שבהם אין כלל רקמת שד (כלומר, כשהגברת שטוחה לגמרי), כששכבת השומן דקה במיוחד ( במדידה עובי קפל עור השד קטן מ-2 ס"מ) , או במצבים שבהם הייתה התקשות בשתל שהיה מתחת לשד וצריך לשנות את מיקום השתל, מחדירים את הסיליקון מתחת לשריר.

איך יודע המנתח בכמה להגדיל את החזה?
ההיגיון אומר שההחלטה על הגודל צריכה להיות בעיקר שלך, תוך כדי התייעצות עם המנתח שיכול לסייע בעיקר בנימוקים רפואיים.
אבל, מסתבר שבשטח לא תמיד את קובעת, ולנתון הזה יש לשים לב היטב.

השיטה האידאלית לבחירת גודל השד היא זו שבה את והמנתח דנים על כך ביחד, ומקבלים את ההחלטה רק אחרי שמדדת כמה אפשרויות. כן, זה אפשרי, וכל מה שהמנתח צריך לעשות לשם כך הוא לספק לך כמה גדלים של שתלים שאת מודדת אצלו בקליניקה, בתוך החזייה.
עד כאן הדרך הטובה וההגונה. ובכל זאת, קחי בחשבון שישנם מנתחים שאמנם מקשיבים לבקשותייך, אבל את ההחלטה הסופית מקבלים בעצמם, בחדר הניתוח, אחרי שאת כבר ישנה היטב.

כדי להימנע ממצבים כאלה, הקפידי שגודל השד הרצוי יוגדר וייקבע ביניכם מראש, עוד לפני הניתוח. אם המנתח חושב שבקשתך מוגזמת למשל, וגודל השתל שאת מבקשת לא ייכנס, שיגיד לך מראש.

באיזה סוג של הרדמה משתמשים?
ניתוחים להגדלת חזה מתבצעים תחת הרדמה מלאה.

מה עושים בניתוח?
מתחילים במתן אנטיביוטיקה לווריד, מחשש לזיהום (שהרי בכל זאת מדובר בהחזרת גוף זר לגופך), מבצעים את החתך במקום שנקבע ומפרידים את הרקמות. אחר כך, בהתאם להחלטה בדבר מיקומו של השתל (מתחת לשריר או מתחת לשד), יוצרים מעין כיס – כמו זה שעושים כשממלאים צלי – שלתוכו מכניסים את שתל הסיליקון. לסיום תופרים את החתך, וחובשים את החזה בחבישה לוחצת או בחזיית ספורט שמחזיקה היטב את החזה. מטרת החבישה כפולה: גם להפסיק דימום וגם לקבע את השתל למקום הרצוי. את חזיית הספורט צריך ללבוש 24 שעות ביממה ולמשך כחודש ימים.

כמה זמן אורך הניתוח?
בין 40 דקות לשעה וחצי.

האם הניתוח מחייב אשפוז?
בדרך כלל לא. הצורך באשפוז תלוי במידת ההתאוששות מההרדמה ובהרגשת הביטחון שלך. אם התאוששת טוב ואת מרגישה שאת מעדיפה להיות בבית, אין בעיה. מצד שני, אם בית החולים משרה עלייך הרגשת ביטחון, את בהחלט יכולה להישאר.

עוד על ניתוח הגדלת חזה:
מדריך מקיף של ד"ר חיים קפלן על ניתוח הגדלת חזה באתר Bello

סיבוכים אפשריים

תופעות לוואי:

– חזה קשים וגבוהים
בשבועות הראשונים אחרי הניתוח יהיו החזה החדשים שלך גבוהים וקשים. הסירי דאגה מעל ליבך: תוך כמה שבועות הם יתרככו ויגיעו למקומם הרצוי.

– רגישות לא שווה
את עלולה להרגיש ששד אחד שלך רגיש יותר מהשד השני. זה גם נורמלי וגם עובר.

– עור מתוח ומבריק
לא בפנים אלא בחזה. לא פלא, בהתחשב בעובדה שאותה כמות עור שפעם עטפה שד קטן עוטפת עכשיו שד הרבה יותר גדול. תני לזה קצת זמן, ותראי איך עורך יחזור לעצמו.

– הרגשת כבדות
בעניין הזה יש לנו חדשות בשבילך: את אכן כבדה יותר. המשקל החדש, שנוסף לצד הקדמי שלך יכול בהחלט לשנות את היציבה שלך ואת מרכז שויי המשקל של גופך.

– שרירים "תפוסים" או כואבים
זה קורה בדרך כלל לשרירי החזה, וזה גם עובר מעצמו אחרי שלושה-ארבעה ימים.

סיבוכים אפשריים:
עיוות של השד – עיוות של השד נוצר בגלל היווצרות של קופסית (קפסולה), שהיא רקמת חיבור צלקתית שעוטפת את הסיליקון ויוצרת סביבו מעין קופסא. כשהקופסית הזו מתכווצת, נוצרת תחושה של התקשות או קריעה של השתל. את דרגות הקושי של הקפסולה מאבחנים בארבעה שלבים:
בדרגה קלה (ראשונה ושניה) מרגישים את השתל במישוש, אבל לא רואים את ההתקשות. בדרגה שלישית ורביעית השד לא רק קשה יותר, אלא גם צורתו עגולה וכדורית יותר, ומיקומו נראה "לא נכון" (הפיטמה לא בשפיץ, אלא במקום אחר). ההתקשות גורמת לחזה לעמוד יציב כל הזמן, גם במצב של שכיבה על הגב (שבו בדרך כלל החזה נוטים קצת הצידה). לעיתים נדירות ביותר גורמת קופסית בדרגות אלה לכאבים, במיוחד כששוכבים על הבטן.

מה עושים במקרה כזה?
פותחים את השד, מוציאים את השתל, כורתים את הקופסית, ולפעמים מחליפים את סוג השתל.

בשוק קיימים שתלים (שעשויים סיליקון מצופה ספוג של פוליאוריתן) שלא עושים קופסית. הבעיה בשתלים מסוג זה היא שהרקמה צומחת לתוכם ואחר-כך, אם יש בעיה, קשה להוציא אותם. משרד הבריאות האמריקני ביטל את האישור להשתמש בהם כבר מזמן, בטענה שהפוליאוריתן מתפרק בגוף ויוצר חומר מסרטן. היצרנים הוכיחו שכמותו של החומר הזה מזערית, ומשרד הבריאות הישראלי אישר להשתמש בהם. כשמחליפים את השתל יש לפעמים צורך להגדיל את נפח השתל החדש. למה? בגלל שעם הזמן העור שעוטף את השד נמתח מעל השתל הקיים ויש צניחה של השד. הגדלת השתל משפרת במעט את המצב.

חוסר סימטריה בין שני החזה. להבדיל מחוסר סימטריה בגודלם ההתחלתי של החזה, כאן מדובר בחוסר סימטריה שנובע ממיקום לא שווה של הסיליקון, כששד אחד גבוה יותר ושד שני נמוך יותר.
זה קורה בגלל מיקום לא נכון של השתל בזמן הניתוח, שכיח יותר כששמים את השתל מתחת לשריר, ולפעמים מופיע כסיבוך מאוחר כשיש התקשות של הקופסית בצד אחד.



זיהום – בניתוחים מסוג זה סכנת הזיהום גדולה יותר, בגלל הכנסתו של גוף זר לגוף. כדי למנוע זיהום אפשרי נותנים אנטיביוטיקה כבר בתחילת הניתוח וממשיכים לקחת אותה עד שלושה ימים אחריו. הזיהום מתבטא באודם מקומי, כאבים עזים בשד, חום מקומי וכללי, ולעיתים גם הפרשה של נוזל עכור מאזור הצלקת. הטיפול הראשוני כולל מתן אנטיביוטיקה. לעיתים אין מנוס מהוצאת השתל, ריפוי המקום, וניתוח חוזר אחרי מספר חודשים.

דימום – דימום פנימי, מהכיס שאליו מוכנס השתל, נספג בדרך כלל מעצמו (אם הוא דימום קטן). דימום גדול יותר, הכולל הצטברות של דם סביב הפרוטזה, גורם להתנפחות רצינית והתקשות של השד בתוספת כאבים ממוקדים. במקרה כזה יש צורך לפתוח את המקום, לנקז את הדימום, לעצור אותו, ואז להחזיר את השתל למקומו.

ירידה בתחושה – ירידה זמנית של התחושה בשד או בפטמות אופיינית לכל המנותחות, והיא עוברת מאליה אחרי כמה חודשים. במקרים נדירים (1-3%) התחושה לא חוזרת. בניתוחים שבהם החתך מתבצע סביב הפיטמה זה קורה יותר. הנחמה היחידה היא שלמרות חוסר התחושה הפיטמה מזדקרת, ומי שלא תספרי לו שאת לא מרגישה לא יידע.

קרע של הסיליקון – הסיליקון ג'ל עטוף במעטפת של סיליקון מוצק וגמיש (כמו גומי). הסיליקון הזה עמיד בתנאים דיי קיצוניים של טמפרטורה, משיכות ולחיצות. אבל, בגלל התנועתיות, ובשל העובדה שהשתל נמצא בתזוזה ובכל פעם נוצר קפל ונפתח, קורה לפעמים שבגלל "עייפות החומר" המעטפת נסדקת, והסיליקון יכול לצאת ממנה. ברוב המקרים נשאר הסיליקון באיזור, ואין כל הודעה על המאורע החגיגי הזה. אבל, במקרים אחרים (מעטים) השד נעשה רך יותר או קשה יותר, וההרגשה היא שמשהו השתנה בו. זהו בדרך כלל סימן לכך שמעטפת השתל נקרעה.

בגלל שלא קיימת שום בדיקת מעבדה שיכולה להוכיח קרע קטן של השתל, ההחלטה אם להחליף אותו עקב חשד לקרע היא החלטה קלינית. כלומר, על סמך מישוש ובדיקה ידנית.
רוב הקרעים במעטפת מתגלים באופן מקרי: בממוגרפיה, בביופסיה וכו'. מה עושים? פותחים את השד ומחליפים את השתל.
הבהרות בנושא שתלי אלרגן מחוספסים
בוודאי שמעתם את הדיווחים באמצעי התקשורת המתייחסים לשתלי שדיים של חברת
אלרגן ולצורה נדירה של סרטן הקרויה : BIA – ALCL
Breast Implant Associated- Anaplastic Large Cell Lymphoma
ה- FDA (רשות התרופות והמזון האמריקאי) והמשרד הצרפתי למעקב אחר משתלים,
פרסמו המלצות הקשורות לשתלים אלו:
1. BIA – ALCL אינו סרטן שד, זו צורה נדירה וניתנת לריפוי של סרטן שמקורו בלימפוציטים
ממערכת החיסון שמתפתחים כנוזל ונפיחות (ניכרת) סביב השתלים בעלי חספוס גבוה כמו אלרגן או סילימד.
2. צורת סרטן זו נדירה. שכיחותה בארץ כ- 1:10,000 במטופלות עם שתלים מחוספסים (באוסטרליה שם השכיחות הגבוהה ביותר . הסיכוי להתפתחות לימפומה כזו 1:3500)
כדאי לזכור ששכיחות התפתחות סרטן שד "רגיל" היא 1:8 , כלומר מדובר בגידול
נדיר ביותר.
3. הגילוי של הלימפומה קל יחסית מכיוון שבצורה ההתחלתית היא מתבטאת בהצטברות
נוזלים גדולה סביב השתל (השד נעשה פי 2-3 מגודלו הקודם).
צורות ביטוי אחרות נדירות יותר של הגידול, הן במקרים בהם התקשות ניכרת של השתל
(קופסית) עלולים להופיע או כאבים חזקים שלא היו קודם לכן.
בשלב זה בדיקת הנוזל סביב לשתל יכולה לאבחן התפתחות הלימפומה. הטיפול ברוב הגדול של המקרים כולל הוצאת השתל והרקמה הצלקתית (קפסולה) שעוטפת אותו. אין צורך בכימותרפיה או הקרנות כמו בסרטן שד רגיל.

ה- FDA ורשימת האכיפה האירופאית לא ממליצים להחליף או להוציא שתלים מחוספסים.
ה- Recall עליו דיברו בתקשורת הוא למוצרים שעדיין לא נמכרו מהמדפים ולא להוצאת השתלים.
מכיוון שהלימפומה נדירה והטיפול בה פשוט יחסית, ברוב הגדול של המקרים הוצאת השתל והקפסולה מספיקים ובאותו ניתוח ניתן להכניס שתל חלקי.
ההמלצה: מעקב שנתי אצל הפלסטיקאי או כירורג שד ובדיקת אולטראסאונד.

לפי ה- FDA – אין צורך בהחלפת שתלים יזומה לא אחרי 10 שנים ולא אחרי 20 / 30 שנים.
יש צורך בבדיקה, רק אם מתעוררת בעיה אפשר להחליף שתלים לאחר התייעצות ובדיקה ע"י הפלסטיקאי.

לאינפורמציה נוספת ניתן להיכנס לאתר FDA האמריקאי:
Https://www.fda.gov/MedicalDevices/Products and Medical Procedures/
Implants and Prosthetics/Breastimplants/ucm 24186.htm

לסיכום:
אין צורך להיבהל או להילחץ.
המחלה נדירה, הטיפול בה ברוב המקרים פשוט.
הגילוי מוקדם וקל בעזרת מעקב שנתי אצל הפלסטיקאי.

בכל שאלה בקשר לביקורת, ניתן לפנות למרפאתנו בטלפון 6919793 – 03 לקביעת תור.


דליפה
מכל שתלי הסיליקון יש דליפה. מדובר בדליפה מיקרוסקופית של חלקיקי סילקון, ובבדיקה מתגלה שאכן רמת הסיליקון ברקמות הצמודות לשתל היא יותר גבוהה. עד כמה שיודעים היום אין לדבר שום משמעות רפואית. לראייה: אפשר להניק בנוכחות סיליקון.
קפלים – אצל נשים רזות עובי שכבת השומן שמעל הסיליקון היא דקה יחסית, ולכן עלולים להופיע אצלן קפלי עור על השד, כשבעצם הם מבטאים קפלים של השתל.

ניתן להקטין את התופעה על ידי הכנסת השתל מתחת לשריר, על ידי שימוש בשתל שעשוי מקוהסיב ג'ל (שלא עושה קפלים) או על ידי שימוש בשתל ממולא היטב (over filled) שהוא קצת קשה יותר. שכיחות הקפלים רבה יותר בשתלים ממולאי מים.

קימור כפול – כשיש צניחה קלה של השד, הסיכוי היחיד לתקן אותה בעזרת שתל הוא, לשים אותו מתחת לשד, כדי שיתמוך בו. אם במצב כזה שמים את השתל מתחת לשריר (שם השתל לא תומך בצניחה), עלול להיווצר מצב של קימור כפול: קימור אחד של סיליקון, ומתחתיו קימור נוסף של השד הצנוח.

מתי לצלצל לרופא?
במקרה של דימום רציני או נפיחות מוגזמת.
אם את מפתחת חום או כל סימן אחר של זיהום.

לכמה זמן נשארות תוצאות הניתוח?
לתמיד. אבל, כמו בכל ניתוח פלסטי, גם השד ימשיך להתבגר. הסיליקון לא ישתנה עם השנים, וישמש תמיכה נוספת גם לצניחה העתידית.

לאחר ניתוח הגדלת חזה

מה מרגישים אחרי הניתוח?
כאבים. הניסיון לתאר, או לנבא, עד כמה כואב זה הולך להיות נועד לכישלון. יש כאלה שאחרי הניתוח מטפסות על הקירות מרוב כאבים ויש כאלה שאומרות שלא כואב להן בכלל. מה שבטוח הוא שבשיטה לפיה מכניסים את הסיליקון מתחת לשריר זה כואב יותר. למה? כי כדי להכניס אותו לשם צריך לנתק את השריר מהחיבור שלו לצלעות התחתונות, וזה בעיקר מה שכואב.

יום – יומיים אחרי הניתוח הכאבים פוחתים, אבל נותרת מידה מסויימת של כאבים בעת הרמת הידיים מעל לגובה הכתפיים. הכאבים האלה נעלמים אחרי כשבוע. ויש עוד: במשך השבועיים-שלושה הראשונים החזה רגישים למגע, ויחד עם זאת עלולה להיות ירידה זמנית בתחושה, בעיקר באזור הפיטמה. גם ההפך ייתכן, כשבמקום ירידה בתחושה תהיה באיזור הפיטמה תחושה של גירוי יתר. הרגישות חולפת אחרי כמה שבועות, התחושה חוזרת במלואה אחרי כמה חודשים.

איך נראים אחרי הניתוח?
אותו דבר, רק חבושים. בדרך כלל לא מתווסף לחבישה שום דבר נוסף, אם כי לפעמים מושארים נקזים למשך 24 – 72 שעות (ואז מוצאים במשיכה, פעולה שכרוכה בכאב קל בלבד), תלוי במידת הדימום של האזור, בהחלטתו של המנתח ובשיטה בה הוא עובד.

ואיך נראית תפארת היצירה?
בחודשים הראשונים לאחר הניתוח החזה יהיו נפוחים וזקורים, גם בגלל בצקת (נפיחות) העור וגם בגלל הצטברות קלה של נוזלים סביב השתל. כאשר התופעות נעלמות, יש צניחה קלה של החזה וגם הנפח שלהן יורד. הצלקות ילכו ויתבהרו במשך מספר חודשים אחרי הניתוח, וכשנה וחצי אחריו יגיעו לצורתן הסופית.

מה צריך לעשות אחרי הניתוח?
אחרי שהרגישות הראשונית בחזה יורדת, רצוי לבצע מסג'ים קלים של החזה כדי לשפר את זרימת הדם בעור ולהקטין את הנפיחות והבצקת של העור.

יש פלסטיקאים המעודדים את המנותחות לבצע מסג'ים עמוקים יותר, כדי להקטין את שכיחות ההתקשות סביב שתל הסיליקון. תפקידם של המסג'ים העמוקים יותר הוא להזיז את הפרוטזה בתוך כיס הריקמה, והמנתח ידגים לך בדיוק איך לתפוס מה, ולאן להזיז. להבדיל מהמסג'ים הקלים, שהם סוג של ליטוף, מסג' עמוק הוא לא נעים ואפילו כואב, אבל כדאי, כי אחרי מסג'ים כאלה החזה רכים יותר באופן משמעותי.
מה ללבוש אחרי הניתוח
הכיני לך בגדים רחבים ונוחים. לא כאלה שצריך ללבוש דרך הראש, ובשום פנים ואופן גם לא טי-שירט צמודה והדוקה.
ועוד דבר בעניין המלתחה החדשה: את קנייתה של החזיה החדשה שאת מפנטזת עליה כדאי לך לדחות מעט, אלא אם כן יש לך מספיק כסף להשקיע בפינוק קצר מועד. שדייך החדשים יהיו נפוחים יותר אחרי הניתוח, ויקח להם קצת זמן להגיע לגודלם הסופי.
האם צריך לשכב?
לא צריך, אבל אם זה מה שאת מרגישה שאת צריכה, את מוזמנת.

האם מותר להתרחץ?
בהחלט כן, אבל בשלבים. אם יצאת מחדר ניתוח ומצאת את עצמך נתונה בחבישה לוחצת, תצטרכי להסתפק בינתיים ב"מקלחת צרפתית" (לרחוץ/לנגב במים וסבון רק חלקי גוף נבחרים) ולדחות את המקלחת בשלושה-ארבעה ימים, עד שיסירו את התחבושות. לעומת זאת, אם בתום הניתוח הלבישו לך חזיה, תוכלי להסיר אותה, להתקלח – ומיד ללבוש חזרה. אין ספק שכדאי לך מאוד לרכוש חזייה נוספת. זו שתצאי איתה מחדר הניתוח תהיה מוכתמת בדם והפרשות. את תרצי לכבס אותה, אבל באותה מידה תהיי חייבת להישאר איתה 24 שעות ביממה, ולכן כדאי שתהיה לך אחת רזרבית, שתשמש אותך בזמן שהאחרת בכביסה.

מתי מוציאים את התפרים?
אחרי כשבוע. במקרים רבים משתמשים בתפרים תת-עוריים שנספגים מעצמם, ואז אין צורך להוציאם.

מתי אפשר לחזור לעבודה?
סביר להניח שתרגישי טוב דיי מהר אחרי הניתוח, ובכל זאת כדאי לקחת שבוע שלם של חופש מהעבודה. תני לגוף שלך את הזמן להתאושש. אם תחזרי לפעילות מלאה מהר מדי, את עלולה להרגיש קצת מדוכאת ומאוד עייפה.

מתי אפשר לחזור לפעילות ספורטיבית?
כ- 3 שבועות אחרי הניתוח.

ומתי אפשר לקיים יחסי מין?
בשבועיים הראשונים אחרי הניתוח מאוד לא מומלץ לקיים יחסי מין. למה? כי את אינך אמורה להעלות את לחץ דם שלך בשום צורה שהיא (וגם כי סביר להניח שבשלב זה תרגישי סקסית כמו סמרטוט רצפה). בפעם הראשונה שאת מקיימת יחסי מין אחרי הניתוח, בקשי מבן או בת הזוג שלך להיות מאוד מאוד עדינים, כדי שלא יכאב, ונסי להימנע מהתנוחה המיסיונרית בה את עלולה למצוא את עצמך משמשת כמזרון. בשלב הזה, גם אם שדייך החדשים ייראו כמו אלה של נערת אמצע, סביר להניח שלא תרגישי בהם כלום. חוסר הרגישות יעלם עם הזמן.
בדיקת שד
בגלל השכיחות הגבוהה של סרטן השד – אחת מתשע נשים יחלו בסרטן שד במהלך חייהן – כל אישה חייבת להיות במעקב ולעבור בדיקת שד.
בדיקת שד ידנית צריך לבצע אצל כירורג אחת לחצי שנה, ומגיל 40 יש להוסיף על הבדיקה הידנית גם בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה.

בזמן ביצוע הממוגרפיה יש ליידע את הרופאה/טכנאית על הימצאות השתל, דבר המצריך או הוספה של זווית צילום או דחיקה של השתל הצידה בזמן הצילום שתל סיליקון ג'ל מסתיר בין 10 ל- 30 אחוזים מרקמת השד בממוגרפיה רגילה. בממוגרפיה דיגיטלית ניתן לראות את כל רקמת השד גם דרך שתל הסיליקון. יחד עם זאת, במקרים מסוימים תצטרכי להשלים את הבדיקה באמצעות אולטרה-סאונד או באמצעות MRI , בהתאם למימצא הקליני.
סימטרי, לא סימטרי
בעניין הסימטריה צריך לזכור: אם קיים חוסר סימטריה בגודל ההתחלתי של החזה, הוא יהיה קטן יותר אחרי הניתוח, גם אם לשני החזה יוכנסו שתלים באותו גודל בדיוק.

לעומת זאת, אם קיים חוסר סימטריה בצורה של השד, למשל שפיטמה אחת "מסתכלת" קדימה והשניה הצידה, ניתוח ההגדלה יגדיל את חוסר הסימטריה. בעניין זה חשוב לדעת שבמהלך ניתוח הגדלה אין אפשרות לתקן חוסר סימטריות בצורה של השד בגלל שהתיקון דורש שינוי של מקום הפיטמה ולכן גם ביצוע חתכים על השד עצמו.