03-6919793
דובנוב 10, ת"א
logo_dr haim kaplan and lilach kaplan

ניתוח אף

ניתוח אף

לכל התינוקות ולרוב הילדים יש אף קטן, חמוד ויפה.
אז למה אי אפשר להגיד את המשפט הזה גם על כל המבוגרים? מפני שבגיל ההתבגרות, יחד עם כל השינויים האחרים, משתנה גם האף.
קודם כל – ואצל כולם – הוא פשוט גדל, וזו בהחלט תופעה מבורכת (שהרי לא הייתם רוצים להיות עם גוף של בני 20 ואף של בן שנתיים). אצל רוב האנשים גדל האף באופן שמתאים למבנה הפנים. אבל, באותה הזדמנות שהוא גדל, הוא יכול גם להתארך, להתבלט, להיעשות פחות מעודן בקצה וגם "לרדת" כלפי מטה.
בתהליך הגדילה קורים בפנים שינויים נוספים: הסינוסים (חללי אוויר הממוקמים בעצם הלחי) מתפתחים ובעקבותיהם גדלות הלחיים, הלסת צומחת (בכיוון מטה וקדימה) ובעקבותיה מתבלט הסנטר.
כל השינויים האלה, כולל השינוי באף, מועברים בדרך כלל באופן גנטי שאופייני לקבוצות אתניות שונות. בעניין הזה כדאי לדעת שאין דבר כזה "אף יהודי". האף שלנו דומה לאפם של כל תושבי המזרח התיכון.
 
ממה ואיך בנוי האף?
כדי להבין איך האף בנוי נסו לדמיין אוהל סיירים.
הדפנות של ה"אוהל" הזה עשויות משתי עצמות שטוחות (עצמות האף) שלידן נמצאים שני סחוסים שבנויים בצורת משולש. המחוברים במרכז למחיצה הסחוסית.
קצהו של האוהל – זה שקרוב לפתח שלו (לנחיריים) – בנוי משני סחוסים נוספים שמזכירים בצורתם את האות חית, והם מקיפים את פתח הנחיריים.
העצמות והסחוסים האלה בונים את קירותיו הצדדיים של האף- האוהל. בין הקירות יש מחיצה סחוסית (זו ש"מפרידה" בין נחיר לנחיר וממשיכה פנימה לכל עומק האף).
המקום שבו מתחברים הקירות והמחיצה נקרא גב האף.
 
מה אפשר לעשות בניתוח אף?
 
לשנות את גודל האף.
להקטין אף גדול או – אם צריך – להפוך אף קטן לגדול.
לשנות את הזווית בין האף לשפה.
כלומר, להגדיל את הזווית (המרחק) בין קצה האף לבין השפה העליונה (במקרים שבהם קצה האף יורד כלפי מטה).
להצר את האף.
פשוטו כמשמעו: להפוך אף רחב לצר. אפשר לעשות את זה באיזור גב האף, באיזור קצה האף או באיזור הנחיריים, בכל איזור לחוד וגם בכולם יחד.
לישר את האף, לישר את גב האף, (להוריד את הגיבנת).
לתקן סטייה במחיצה של האף.
המחיצה הזו – אותו קיר סחוסי שמפריד בין שני חלקי האף – מתחילה בנחיריים, מגיעה עד בין העיניים ומסתיימת בתוך הלוע, ליד הענבל.
מחיצה לא ישרה עלולה לגרום לבעיות במעבר אוויר (ואת זה לא רואים אלא מרגישים) וגם לגרום לעיוות נראה לעין של האף. במקרה זה נועד הניתוח ליישר את המחיצה.
לעצב את קצה האף. זה בדיוק מה שעושים המוקיונים והליצנים, אלא שהם מעוותים ומגזימים אותו בכוונה.
בניתוח אפשר לעצב את קצה האף, לעדן אותו, ולהתאים אותו לצורתו הכללית של האף.
ליצור שקע בשורש האף. שורש האף הוא המקום בין הגבות שבו האף מתחיל. לרוב האנשים יש במקום הזה שקע.
הניתוח מיועד למי שאין לו שקע זה וזה מה שעושים בו: יוצרים שקע.
להקטין את קונכיות האף. קונכיות האף הן מבנים שנמצאים בתוך האף ותפקידם ללחלח את האוויר הנכנס ולסנן אותו.
אז למה צריך להקטין אותן? בגלל שלפעמים הן מגיבות בתהליכים אלרגיים ואז מתנפחות וחוסמות את מעבר האוויר.
 
למי מתאים ניתוח אף?
לניתוחי אף יש "גיל מינימום": גיל 14-15 לנשים (רצוי כשנתיים אחרי תחילת המחזור החודשי) וגיל 16 ומעלה לגברים.
למה? בגלל שסביב הגילאים האלה מסתיים תהליך הצמיחה של האף ורק עם סיום צמיחתו אפשר להבטיח שהתוצאה שתתקבל בניתוח תישאר קבועה. מבחינה רפואית אפשר לנתח גם קודם, אבל אז צריך לקחת בחשבון שהתוצאה לא תהיה סופית.
 
איפה מבצעים את החתך?
בדרך כלל בתוך האף. כלומר, ללא צלקת חיצונית.
 
מה עושים בניתוח?
כדי להבין מה עושים במהלך הניתוח נסו שוב לדמיין את האוהל שעליו דיברנו בהתחלה, זיכרו שהניתוח מתבצע על שלד האף ולא על העור. כלומר, מתחילים את הניתוח בכך שמפרידים את עור האף מהשלד של האף. זה השלב הראשון.
אחר כך מורידים את גובה הדפנות של האוהל. כלומר, מנסרים או משייפים את עצמות האף. זהו אם כן השלב השני, שבסיומו נשאר "האוהל" עם גג פתוח. איך סוגרים את הגג? שוברים את עצמות האף בבסיס שלהן, במקום שבו הן מתחברות ללחיים, ואז לוחצים עליהן לכיוון אמצע האף עד שהגג הפתוח נסגר. בסיום השלב הזה מתקבל אף נמוך יותר וצר יותר מזה שהיה.
בשלב הרביעי עוברים לטפל בקצה האף, אותו משפצים על ידי חיתוכים ותפירה של הסחוס שבונה אותו. אם יש צורך להוסיף סחוס לקצה האף (או למקומות אחרים, שקועים, באף עצמו) משתמשים בסחוס שנלקח מהמחיצה של האף, או מקטעים סחוסיים עודפים שהוסרו על ידי המנתח.
בסוף הניתוח מכניס המנתח לאף שני טמפונים שישארו שם למשך 24-48 שעות. מטרתם של הטמפונים היא לעזור בעצירת הדימומים ו"לתת קונטרה" לגבס ששומר על הצורה מבחוץ.
כדי להקטין את הנפיחות שבדרך, וכדי לשמור על עצמות האף במקום הרצוי, חובשים את האף בגבס או בסד שעשוי מחומר פלסטי.
 
מה זה ניתוח אף פתוח?
זה אותו ניתוח, עם תוספת של חתך. בניתוח אף רגיל מתבצע החתך בתוך האף. בניתוח אף פתוח מוסיפים לחתך הזה עוד חתך אחד, המתבצע לרוחב העמודית (אותו חלק רך שמפריד בין שני הנחיריים). בעזרת החתך הנוסף יכול המנתח להרים את עור האף ולראות את הסחוסים עצמם.
והצלקת? החתך שמתבצע בבסיס העמודית מתרפא מצויין, והצלקת כמעט ונעלמת עם הזמן.
 
מתי עושים ניתוח אף פתוח?
במקרים שבהם קיים עיוות או חוסר סימטריה של קצה האף. הרמת עור האף וראיית הסחוסים מאפשרת לתפור ולבנות אותם נכון יותר.
 
מתי מצרים את הנחיריים?
התשובה הפשוטה היא: כשרוחבם מפריע לך. כלומר, כשבאופן יחסי לאיברים אחרים בפנים, האף נראה לך רחב מדי באיזור הנחיריים. אלא שלפעמים צריך להצר אותם גם כחלק מניתוח שנועד לטפל במקום אחר לגמרי באף. מתי זה קורה? למשל כשקצה האף גבוה במיוחד, ובמהלך הניתוח מורידים אותו כלפי מטה. אם תדמיינו שוב את האוהל שלנו, "תראו" שהורדה של גג האוהל מרחיבה את הפתח שלו. כלומר, הורדה של קצה האף תגרום להתרחבות של הנחיריים ולכן לצורך בהצרתם.
 
איך מצרים את הנחיריים?
על ידי סילוק קטעי עור קטנים בבסיס הנחיר. החיתוך, שהוא קו זעיר ודקיק, מתבצע בזווית הנחיר. ברוב המקרים ניתן לעשות זאת על ידי צלקות קטנות שכמעט ואינן נראות, אבל יש מקרים שבהם יש צורך להאריך את קו הצלקת סביב הנחיר, ממש בקפל.
 
האם לא נוצר "עודף" עור על האף?
העור של האף מתכווץ יפה ומתאים עצמו למבנה החדש של האף.
לפעמים, וגם אז רק אצל אנשים מעל גיל 60, יש צורך להוסיף כריתה של עודף העור כדי להימנע מקמטים.
 
באיזה סוג של הרדמה משתמשים?
גם בניתוח אף, כמו בניתוחים פלסטיים אחרים, ההחלטה על סוג ההרדמה חייבת להיות משותפת לך ולרופא המנתח. את הניתוח אפשר לבצע גם תחת הרדמה מקומית (עם הרגעה תוך-ורידית) וגם תחת הרדמה כללית.
אם בחרת בהרדמה מקומית, את צריכה לדעת שאת חומר ההרדמה מזריקים מסביב להיקף האף ובתוכו, ואת כל זה עושים רק אחרי שההרגעה התוך-ורידית כבר פועלת.
כואב? כן, למשך כמה שניות.
 
כמה זמן נמשך הניתוח?
בין שעה לשעתיים, תלוי מה בדיוק עושים בניתוח ומהי מידת מיומנותו של המנתח.
 
האם יש צורך באישפוז?
ברוב המקרים אין צורך של ממש באשפוז לאחר הניתוח.
בארצות הברית, למשל, מבוצעים רוב הניתוחים האלה באופן אמבולטורי: מגיעים לבית החולים, מנתחים, ואחרי כמה שעות הולכים הביתה.
בארץ משרד הבריאות ממליץ לאשפז ללילה לאחר הניתוח. למה? בגלל שלדעתם ניתוח בדרכי הנשימה מחייב השגחה, בעיקר כדי להימנע מסיבוכים בדרכי הנשימה.
 
מה צריך להדגיש בפגישה עם המנתח?
כמו בכל פגישת היכרות לצורך ניתוח פלסטי, גם בפגישה שלפני ניתוח אף חשוב להגיד למנתח כל מה שמפריע לך ולהקשיב היטב למה שהוא או היא אומרים. בכל מה שקשור למראה האף צריך לזכור נתון בסיסי וחשוב: בדרך כלל אנחנו מסתכלים זה על זה ישר. פנים מול פנים. במבט כזה, שנקרא בלועזית en face , לא ניתן לראות את כל צורות האף. אף נשרי למשל, נראה כך רק בפרופיל ולא במבט ישר. ולמה חשוב לזכור את זה בפגישה עם המנתח? בגלל שכדי ליצור מראה הרמוני של האף צריך להתחשב גם במבנה הסנטר, וגם במבנה הלחיים והשפתיים הסמוכים אליו. ישנם מקרים שבהם גודלו של האף דווקא הרמוני למבנה הפנים, אבל זה הסנטר הנסוג (שנמצא קצת "אחורנית") שגורם לאותו אף להיראות גדול יותר ממה שהוא באמת. ישנם מקרים שבהם, כדי לשפר את מראה הפרופיל, יש צורך לנתח לא רק את האף אלא גם להגדיל את הסנטר. במקרים אחרים אין בכלל צורך בניתוח האף וכדי לשנות את מראה הפרופיל מספיק רק ניתוח סנטר. לפעמים צריך להתחשב במבנה השפה העליונה כי אם היא קטנה מאוד, הרמת האף כלפי מעלה תיצור חוסר פרופורציות ותיראה לא טוב. לפעמים כדי להתאים את גודל האף למבנה הפנים יש צורך בהגדלה או במילוי של עצמות הלחיים וקשתות העול (העצם שבולטת בחלקה העליון והצדדי של הלחי) ולא בניתוח אף.
  
 —————
על מנתחים ומחשבים
נניח שהסברת למנתח בדיוק, אבל בדיוק, מה את רוצה. ונניח שהמנתח אמר שזה בדיוק מה שהוא הולך לעשות. איך תדעי שזה באמת ייראה עלייך טוב?
 
לצורך המחשה נעזרים רוב המנתחים בהסברים, שירטוטים וצילומים של מנותחים אחרים. ישנם כאלה שהוסיפו לעניין גם הדמיה ממוחשבת. אלה יצלמו את פניך במצלמה דיגיטלית, יעלו את התמונה למחשב, ובאמצעות תוכנה מיוחדת ישנו את מראה האף שלך למראה הרצוי.
אין ספק שהדמיה כזו היא מאוד מוחשית, נחמדה ומפתה, ובכל זאת – מילת אזהרה: קל מאוד להיתפתות למראה המשופץ הניבט אליך מתוך המחשב. אבל, קל מאוד לשכוח שזו איננה הבטחה אלא רק הדגמת יכולת. לא יכולתו של המנתח, אלא של המחשב.
צריך לזכור שבמחשב אפשר לא רק להעניק לך אף מקסים, אלא גם להצמיד לך אותו לאוזן. במציאות זה לא עובד ככה, וחשוב לזכור שלא כל מה שהמחשב יכול גם המנתח יכול.
 
אחרי שרואים את התוצאה הממוחשבת רמת הציפיות עולה בהתאם. הרי "ראית" איך את יכולה להיראות, ומזה בדיוק צריך להיזהר. אחרי שהתאהבת באפך הממוחשב, האכזבה מהניתוח כמעט מובטחת.
—————
  
מה עוד צריך לפרט בשיחה עם המנתח?
כל מה שקשור למצב בריאותך הפיזי והנפשי.
כן, גם להגיד לו שאת בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, וזה חשוב. למה? כדי שתדעו שניכם אם תוכלי או לא תוכלי לעמוד בסיבוכים או באכזבות.
חשוב לספר לרופא אם את/ה סובל/ת מאלרגיות, הצטננויות תכופות או הרפס באזור הפה והאף, ולדווח לו על כל התרופות שאת/ה נוטל/ת או רגיש/ה להן.
נטיה להרפס ולאלרגיות מחייבת מתן תרופות עוד לפני הניתוח. ובכל מקרה כדאי שתדעי שבמצב של אלרגיה, הצטננות או הרפס פעיל לא מנתחים. גם פצעונים על האף יגררו דחייה של הניתוח.

לאחר ניתוח אף

איך מרגישים אחרי הניתוח?
כמו שמרגישים כשהאף סתום. ובעברית: לא שלאגר.
גם אחרי שמוציאים את הטמפונים, מה שמספק כמה שעות של רווחה גדולה, בדרך כלל בימים הראשונים האף ממשיך להיות סתום וצריך לנשום דרך הפה.
 
איך נראים מיד אחרי הניתוח?
עם גבס. הנחיריים סתומים בטמפונים, כל שאר האף (עד קו הגבות) מכוסה בגבס, והעיניים מתחילות להתנפח.
ברוב המקרים, ובמיוחד באלה שבהם הניתוח היה כרוך בעבודת עצם (שבר של עצם האף) תופיע נפיחות של האף, של השפה העליונה ושל העפעפיים העליונים והתחתונים.
כדי להוסיף למראה המלבב ייתכנו גם שטפי דם תת- עוריים בעיקר סביב העיניים. אלה יגיעו לשיאם ביום השני או השלישי לאחר הניתוח.
ועוד דבר: עד לסילוק הטמפונים יתכן דמם טיפתי מהאף. לכן, רצוי לשים במקום גאזה קטנה בבסיס האף (כמו "שפם").
 
מתי מורידים את הגבס?
אחרי שבוע.
 
מתי מוציאים את התפרים?
רוב התפרים נספגים ממילא. כלומר, אין מה להוציא. את התפרים בנחיריים, אם היו כאלה, מוציאים ביום שבו מורידים את הגבס.
 
איך נראים בשלב הזה?
ביום הורדת הגבס רוב שטפי הדם כבר נספגו והנפיחות העיקרית ירדה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמה שניבט אלייך מן המראה עדיין איננו צורתו הסופית של האף. הנפיחות יורדת בהדרגה בשבועות ובחודשים שלאחר הניתוח. זה לא קורה באופן סימטרי, ודיי מהר תיווכחי שהנפיחות רבה יותר בבוקר, לאחר שינה, מאשר בערב.
את צורתו הסופית של האף תראי רק כשנה לאחר הניתוח וזה יהיה הזמן הנכון ביותר להחליט על תיקונים אם יהיה בהם צורך בכלל.
חשוב שתדעי שכעשרה אחוזים מהמנותחים זקוקים לתיקון קטן כזה או אחר כדי להגיע לצורת האף הרצויה.
ההסבר לאחוזים הגבוהים האלה (שאינם קיימים בניתוחים פלסטיים אחרים) טמון בעובדה שלמרות היותו כה שכיח, ניתוח אף הוא לא כל כך פשוט: המנתח לא יכול לראות במהלך הניתוח את התוצאה הסופית, הרקמות שנחתכות במהלך הניתוח עוברות תהליך ריפוי שעלול לשנות את צורת האף.
אין ספק שנסיונו של המנתח חשוב מאוד גם בניתוח אף. מי שעשה מספיק ניתוחים וראה מספיק תוצאות במשך השנים יכול "לראות את הנולד" ולמנוע חלק גדול מהצורך בתיקונים.
 
מה צריך לעשות אחרי הניתוח?
בשבוע הראשון רצוי להסתובב לשבת ובלילה לשכב על הגב כשהראש מורם ונתמך בכמה כריות.
את הפנים אפשר לנקות מיד אחרי הניתוח. הימצאותו של הגבס שם לא אומרת שיש לך פטור משטיפת פנים.
אחרי הסרת הגבס ניתן לנקות בזהירות גם את עור האף.
 
מה אסור לעשות אחרי הניתוח?
קודם כל צריך להימנע מחשיפה לשמש ישירה ומחשיפה לחום. אלה עלולים להגביר את הבצקת ולגרום להופעת שינויים פיגמנטרים שהם הכתמים החומים או הלבנים שנוצרים על הפנים.
גם אם יש נזלת, אסור לקנח את האף ואסור להשתמש בטיפות אף.
מה מותר? לנגב את האף קלות ורק בקצהו, ולהשתמש במי מלח פיזיולוגיים (סליין), כמו המים שמשמשים להרטבת עדשות-מגע. את אלה אפשר לטפטף אל תוך האף 3-5 פעמים ביום. לצורך העניין אפשר להשתמש בתכשיר בשם sterimere , שהוא תרסיס מי מלח.
חוץ מזה אפשר להתייעץ עם המנתח, ורק על פי המלצתו, אפשר להשתמש בתרופות אנטיהיסטמיניות שמייבשות את האף.
גם אם נורא מתחשק, ואפילו אם את לבד, יש להימנע מחיטוט באף.
 
האם אפשר להרכיב משקפיים אחרי הניתוח?
כן ולא.
מיד אחרי הניתוח, כל עוד הגבס מתנוסס על אפך, אין שום בעיה. הבעיה מתעוררת רק אחרי שבוע, כשהגבס מורד, ואז המשקפיים מונחים על גשר האף. לכן, כדי למנוע לחץ על עצם האף, כדאי בשלושה- ארבעה השבועות הראשונים לא להרכיב משקפיים.
ומה אם בכל זאת רוצים לראות ולא משתמשים בעדשות מגע? הטריק הפשוט הוא להצמיד את גשר המשקפיים למצח. איך? בעזרת פלסטר קטן. פשוט להדביק אותם לשם. מי שרוצה יכולה להשקיע באף החדש ולקנות לו משקפיים חדשים בעלי מסגרת קלה.
 
מתי אפשר לחזור לפעילות ספורטיבית?
בשבועיים הראשונים אחרי הניתוח יש להימנע מפעילות פיזית כמו הרמת תינוק, ריצה או שעורים אירוביים וכן מכל מה שמצריך כיפוף של הגוף לפנים ולמטה. רק אחרי ששה- שמונה שבועות אפשר לחזור לפעילות פיזית שכרוכה במגע גופני, למשחקי כדור או לשחיה.
 
מה עושים במקרה של דמם מהאף?
מעט דמם כהה (שצבעו אדום-שחור) אופייני אחרי הניתוח והכמות שלו הולכת ויורדת.
אם מופיע דמם בצבע אדום עז ובכמות גדולה יש לבצע את הפעולות הבאות:
א. לשבת.
ב. להניח גאזה או פד מתחת לאף.
ג. להניח על האף והלחיים מטלית טבולה במי קרח או מטלית עם קוביות קרח.
 
אם אחרי שעשית את כל הפעולות האלה הדמם לא הפסיק אחרי 5-10 דקות, פני מיד לרופא או לבית החולים הסמוך למקום שבו את נמצאת.
  
 ————
הקאה חד פעמית
פעמים קורה שלאחר הניתוח יש הקאה של דם.
בעניין הזה חשוב לזכור שלושה דברים: זה קורה, זה לא נורא, ולא צריך להבהל.
הדם הזה ירד מהאף במהלך הניתוח ומיד לאחריו, אלא שבמקום לטפטף החוצה הוא טפטף פנימה, במורד הגרון, ממש כמו שקורה לפעמים עם נזלת כשמצוננים. בדרך כלל מדובר בהקאה חד פעמית. מוציאים את מה שהצטבר, ובזה נגמר העניין.
 ———— 

ניתוח אף שאלות

מה צריך לעשות לפני הניתוח?
 לחפוף ראש בלילה שלפני הניתוח, כי אחרי הניתוח קצת קשה לחפוף.
לשטוף את הפנים במים וסבון גם בערב שלפני הניתוח וגם בבוקר יום הניתוח.
להימנע ממריחת קרם או מייק-אפ באותו יום.
להימנע משיזוף יתר בשבוע שלפני הניתוח. למה? בגלל שהעור של האף רגיש, וכוויות שמש או התקלפויות של העור יכולים לגרום לזיהומים.
להימנע מנטילת אספירין, תרופות המכילות אספירין (סליציליק אסיד), תרופות המכילות איבו- ברופן (כמו ניורופן) וויטמין E כשבועיים לפני הניתוח. כל החומרים האלה גורמים נטייה לדמם ולכן אסורים לפני ניתוח.
ביום הניתוח צריך להיות בצום מלא של 4-6 שעות לפני הניתוח. צום מלא פירושו גם בלי לשתות (אבל עם לצחצח שיניים, בבקשה…)
  
 ———
עניין של ריח
רופאים שמבקשים ממך להימנע מעישון 2-3 ימים לפני הניתוח עושים זאת לא בגלל שיקול רפואי אלא כדי לא לסבול מהריח. אפשר לבחור להיעלב מהבקשה הזו, ואפשר לקחת אותה כפשוטה. בזמן הניתוח הרופא צריך לעמוד ממש מעל אפך, ואם אפשר להקל או להנעים עליו, למה לתת לו לסבול?
 ——–
  
איפה מבצעים את החתך?
בדרך כלל בתוך האף. כלומר, ללא צלקת חיצונית.
 
מה עושים בניתוח?
כדי להבין מה עושים במהלך הניתוח נסו שוב לדמיין את האוהל שעליו דיברנו בהתחלה, זיכרו שהניתוח מתבצע על שלד האף ולא על העור. כלומר, מתחילים את הניתוח בכך שמפרידים את עור האף מהשלד של האף. זה השלב הראשון.
אחר כך מורידים את גובה הדפנות של האוהל. כלומר, מנסרים או משייפים את עצמות האף. זהו אם כן השלב השני, שבסיומו נשאר "האוהל" עם גג פתוח. איך סוגרים את הגג? שוברים את עצמות האף בבסיס שלהן, במקום שבו הן מתחברות ללחיים, ואז לוחצים עליהן לכיוון אמצע האף עד שהגג הפתוח נסגר. בסיום השלב הזה מתקבל אף נמוך יותר וצר יותר מזה שהיה.
בשלב הרביעי עוברים לטפל בקצה האף, אותו משפצים על ידי חיתוכים ותפירה של הסחוס שבונה אותו. אם יש צורך להוסיף סחוס לקצה האף (או למקומות אחרים, שקועים, באף עצמו) משתמשים בסחוס שנלקח מהמחיצה של האף, או מקטעים סחוסיים עודפים שהוסרו על ידי המנתח.
בסוף הניתוח מכניס המנתח לאף שני טמפונים שישארו שם למשך 24-48 שעות. מטרתם של הטמפונים היא לעזור בעצירת הדימומים ו"לתת קונטרה" לגבס ששומר על הצורה מבחוץ.
כדי להקטין את הנפיחות שבדרך, וכדי לשמור על עצמות האף במקום הרצוי, חובשים את האף בגבס או בסד שעשוי מחומר פלסטי.
 
מה זה ניתוח אף פתוח?
זה אותו ניתוח, עם תוספת של חתך. בניתוח אף רגיל מתבצע החתך בתוך האף. בניתוח אף פתוח מוסיפים לחתך הזה עוד חתך אחד, המתבצע לרוחב העמודית (אותו חלק רך שמפריד בין שני הנחיריים). בעזרת החתך הנוסף יכול המנתח להרים את עור האף ולראות את הסחוסים עצמם.
והצלקת? החתך שמתבצע בבסיס העמודית מתרפא מצויין, והצלקת כמעט ונעלמת עם הזמן.
 
מתי עושים ניתוח אף פתוח?
במקרים שבהם קיים עיוות או חוסר סימטריה של קצה האף. הרמת עור האף וראיית הסחוסים מאפשרת לתפור ולבנות אותם נכון יותר.
  
 ———-
מה בא קודם?
לפעמים יש צורך רפואי בניתוח ליישור המחיצה ולהקטנת הקונכיות.
מתי הצורך הוא רפואי? כשיש הפרעה במעבר אוויר דרך האף, וכשהנשימה מתבצעת דרך הפה. במקרים כאלה פונים בדרך כלל באופן טבעי לרופא אף-אוזן-גרון שמתקן את המחיצה. כל זה טוב ויפה אם מדובר באדם שכל מה שמציק לו זו ההפרעה במעבר האוויר.
אבל, אם יחד עם הטיפול במעבר האוויר יש גם רצון בניתוח פלסטי באף, כדאי ומומלץ לבצע את הניתוח ליישור המחיצה והקטנת הקונכיה תוך כדי הניתוח הפלסטי או אחריו, ולא לפניו.
 
למה? בגלל שאחרי תיקון המחיצה נותרים לה שוליים דקים בלבד. הסכנה היא שבגלל השוליים הדקים האלה, עלול הפלסטיקאי במהלך הניתוח להוריד לא רק את ה"גיבנת" של האף אלא גם את שארית המחיצה ואז ייווצר שקע בגב האף.
והמסקנה: לא כדאי לעבור ניתוח ליישור המחיצה והקטנת הקונכיות לפני ניתוח פלסטי. מצד שני, לא כדאי גם לבצע קודם ניתוח פלסטי ואחריו את ניתוח המחיצה כי אין שום סיבה לעבור שני ניתוחים כשאפשר לרכז אותם בניתוח אחד בלבד. לכן, אם צריך, עדיף לבצע את שני הניתוחים ביחד.
בעניין הזה חשוב לזכור שלושה דברים: זה קורה, זה לא נורא, ולא צריך להבהל.
הדם הזה ירד מהאף במהלך הניתוח ומיד לאחריו, אלא שבמקום לטפטף החוצה הוא טפטף פנימה, במורד הגרון, ממש כמו שקורה לפעמים עם נזלת כשמצוננים. בדרך כלל מדובר בהקאה חד פעמית. מוציאים את מה שהצטבר, ובזה נגמר העניין.
 ———
  
מתי מצרים את הנחיריים?
התשובה הפשוטה היא: כשרוחבם מפריע לך.
כלומר, כשבאופן יחסי לאיברים אחרים בפנים, האף נראה לך רחב מדי באיזור הנחיריים.
אלא שלפעמים צריך להצר אותם גם כחלק מניתוח שנועד לטפל במקום אחר לגמרי באף. מתי זה קורה? למשל כשקצה האף גבוה במיוחד, ובמהלך הניתוח מורידים אותו כלפי מטה. אם תדמיינו שוב את האוהל שלנו, "תראו" שהורדה של גג האוהל מרחיבה את הפתח שלו. כלומר, הורדה של קצה האף תגרום להתרחבות של הנחיריים ולכן לצורך בהצרתם.
 
איך מצרים את הנחיריים?
על ידי סילוק קטעי עור קטנים בבסיס הנחיר.
החיתוך, שהוא קו זעיר ודקיק, מתבצע בזווית הנחיר. ברוב המקרים ניתן לעשות זאת על ידי צלקות קטנות שכמעט ואינן נראות, אבל יש מקרים שבהם יש צורך להאריך את קו הצלקת סביב הנחיר, ממש בקפל.
 
האם לא נוצר "עודף" עור על האף?
העור של האף מתכווץ יפה ומתאים עצמו למבנה החדש של האף.
לפעמים, וגם אז רק אצל אנשים מעל גיל 60, יש צורך להוסיף כריתה של עודף העור כדי להימנע מקמטים.
 
באיזה סוג של הרדמה משתמשים?
גם בניתוח אף, כמו בניתוחים פלסטיים אחרים, ההחלטה על סוג ההרדמה חייבת להיות משותפת לך ולרופא המנתח. את הניתוח אפשר לבצע גם תחת הרדמה מקומית (עם הרגעה תוך-ורידית) וגם תחת הרדמה כללית.
אם בחרת בהרדמה מקומית, את צריכה לדעת שאת חומר ההרדמה מזריקים מסביב להיקף האף ובתוכו, ואת כל זה עושים רק אחרי שההרגעה התוך-ורידית כבר פועלת.
כואב? כן, למשך כמה שניות.
 
כמה זמן נמשך הניתוח?
בין שעה לשעתיים, תלוי מה בדיוק עושים בניתוח ומהי מידת מיומנותו של המנתח.
 
האם יש צורך באישפוז?
ברוב המקרים אין צורך של ממש באשפוז לאחר הניתוח.
בארצות הברית, למשל, מבוצעים רוב הניתוחים האלה באופן אמבולטורי: מגיעים לבית החולים, מנתחים, ואחרי כמה שעות הולכים הביתה.
בארץ משרד הבריאות ממליץ לאשפז ללילה לאחר הניתוח. למה? בגלל שלדעתם ניתוח בדרכי הנשימה מחייב השגחה, בעיקר כדי להימנע מסיבוכים בדרכי הנשימה.