03-6919793
דובנוב 10, ת"א

שאיבת שומן

שאיבת שומן

 

זוכרים את וודי אלן ב"ישנוני"? כשהוא מתעורר בעולם של שנת שלושת אלפים ומשהו, הוא מגלה תאים שהכניסה אליהם מבטיחה רצף אורגזמות אינסופי. אלן נשאר בתא הזה כמה שעות, ואני – ברוב נאיביות – הייתי בטוחה שכשיצא משם יתברר שהוא גם רזה בכמה קילוגרמים, אחרת מה זה שווה…

החלום הזה, להתעורר בוקר אחד ולגלות שמישהו המציא מכונה ששואבת מהגוף שומן מיותר, משותף כנראה ליותר משמנ/ה אחד/ת, ומה שמפתיע הוא שיש מכונה כזו בדיוק, אלא שהיא מיועדת לאנשים לא ממש שמנים, ולא, היא לא מאפשרת לרזות בלי דיאטה.

למה יש לנו שומן בגוף?
שכבת השומן שלנו נמצאת בין השרירים לעור, ומהווה מעין ריפוד שמעניק לנו צורה. בלעדיה, היינו נראים כמו שלדים מהלכים. השומן הזה מחולק למעשה לשתי שכבות המופרדות ברקמת חיבור: שכבה "שטחית" הקרובה יותר לעור, ושכבה "עמוקה" הקרובה יותר לשרירים.

איפה מצטבר השומן?
השומן מרפד את כל גופנו, אבל הגנטיקה וההורמונים שלנו מכוונים אותו להצטבר דווקא באזורים מסוימים. בגיל ההתבגרות נקבע מספר תאי השומן בגופנו – וכשאנו עושים דיאטה או זוללים אנחנו מעלים ומורידים את כמות השומן שמצטברת בתאים האלה. גברים משמינים אחרת לגמרי מנשים: אצלם מצטבר השומן הכרס, ואצלנו באגן ובירכיים. כשאנו מתבגרים, חילוף החומרים שלנו איטי יותר, והשומן מצטבר ביתר קלות. באותם אזורים אופייניים (גברים- כרס, נשים – אגן וירכיים) השומן אינו פעיל מבחינה מטבולית. דיאטות לא יפנו אותו משם, וגם לא התעמלות, כך שאפשר לרזות בפנים ובידיים, ועדיין לשאת מאחור ישבן ענק.

מה זה צלוליט?
הצלוליט הוא שכבה גבשושית של עור שנראה כמו גבינת קוטג. כשאנחנו משמינים, תאי השומן תופחים אבל המחיצות שמחברות את השומן לעור לאמתארכות והן מושכות את העור ויוצרות את אפקט הצלוליט. זה קורה בעיקר לנשים, בגלל מבנה רקמת החיבור ושכבת השומן השטחית שלהן. קרמים, אגב, לא עוזרים, ואחרי שאיבה הצלוליט לא נעלם, ולעתים אפילו בולט יותר לעין.

מהי שאיבת שומן?
שאיבת שומן היא טכניקה שמאפשרת לסלק את השומן מהאזורים שבהם הוא מצטבר, על מנת לתת לגוף את הצורה שבה אנו חושקים ולא מסוגלים להגיע אליה בדיאטה והתעמלות. שאיבת שומן לא נועדה להחליף דיאטה, והיא אינה כלי לירידה במשקל, רק לשינוי צורת הפיזור של השומן בגוף.

והשומן לעולם לא חוזר למקומות שמהם נשאב?
תיאורטית לא, מעשית כן. תאי שומן שנשאבו מאזור מסוים לא יחזרו אליו, תאי השומן מתחלקים ומתרבים רק בהשמנה מסיבית, אבל די בכך שיישארו במקום תאים בודדים (והם יישארו, יש להניח) כדי שנוכל להשמין שם בחזרה. יותר מזה – מי שישמין אחרי שאיבת שומן, יגלה פתאום שהשומן המצטבר מחפש לו מקום לנוח, ומאחר שהוא לא ימצא תאי שומן באזורים שהכיר, הוא יצטבר פתאום במקומות חדשים ומוזרים כמו הצוואר, הכתפיים ומאחורי הברכיים. שאיבה הנעשית מאזורים בהם יש הצטברות יתר של שומן תגרום לפיזור טוב יותר של השומן החדש.

מה זאת אומרת?
זאת אומרת שאם רוצים להיפטר משומן צריך קודם כל לרזות. אם בחרתם לשאוב את השומן שמצטבר במקומות שלא רזו, זכרו שאחר כך אתם חייבם להמשיך בפעילות גופנית ותזונה נכונה, אחרת תקבלו גוף מעוות ומוזר.

עוד על שאיבת שומן:
מדריך מקיף של ד"ר חיים קפלן על שאיבת שומן באתר Bello

ניתוח שאיבת שומן

למי זה מתאים?
לאנשים בריאים שהעור שלהם עדיין גמיש, אנשים שמשקל הגוף שלהם תקין אבל יש להם מצבורי שומן לא רצויים בגוף. שאיבת שומן אפשר לעשות אחרי גיל ההתבגרות ואפשר גם בגיל מבוגר, כל עוד אתם בבריאות תקינה ועורכם גמיש. אפשר גם בגיל מבוגר יותר שהעור פחות גמיש , התוצאה תהיה יפה יותר עם בגדים מאשר ללא בגדים.

מאיפה שואבים?
– סנטר וצוואר – כדי להיפטר מסנטר כפול, ובדרך כלל התוצאה טובה.
– מעל החזה, לכיוון בית השחי – לסילוק הבליטה שמציצה מעל החזייה. אפשר לשאוב, אבל לא להעלים לגמרי. (זו לא שיטה טובה להקטנת שדים)
– בגב – מעל קו החזייה, בגב העליו ובגב התחתון, במקומות שיש בהם "קפלים". הבליטות ייעלמו, ובזכות עובי העור, התוצאות בדרך כלל טובות.
– במותניים, ובצדי האגן – בדרך כלל התוצאות טובות.
– בבטן – הדיאטות וההריונות גורמים לצניחה של העור באזור הבטן. שאיבת השומן מקטינה את הבטן אבל לא משטיחה אותה לגמרי, לשם כך אפשר לבצע מתיחת בטן.
– זרועות – אחרי השאיבה יתכן שתקבלי עור מדולדל שישווה לזרועות שלך מראה של מפרשים שמוטים. אפשר לתקן את זה בניתוח.
– שוקיים וקרסוליים – אפשרי, אבל דורש שכיבה עם רגליים למעלה , ותקופה נוספת בגרביים אלסטיות.
– הירכיים – אפשר לשאוב שומן מכל אחד האזורים, במעלה הירכיים, באזור הפנימי או החיצוני. חשוב לזכור שאם העור אינו גמיש דיו, ייווצרו שם סימני חריצים וכיווצים.
– ישבן – אפשר להקטין את מידתו בשאיבה, אבל אז יש חשש שהוא ישתטח או ייפול.
– גבעת הערווה – קורה שנשים שעברו מתיחת בטן לא רוצות את התלולית החביבה הזו, ומבקשות לשאוב ממנה שומן. התוצאות בדרך כלל טובות מאוד.

חשוב להבין שיש שיטות בהן ניתן להשיג כיווץ חלקי של העור אך לא ניתן להבטיח תוצאה

יהיו צלקות?
שאיבת שומן אמנם שונה מניתוח, אבל מאחר שהיא כרוכה בחתכים, יישארו אחריה צלקות. החתכים לרוב קטנים וחבויים, אבל הצלקות בראשיתן אדומות ועם הזמן יבהירו. אצל רבים לא יראו אותן אחרי שנה, אבל זה תלוי בעור ובנטיית הגוף שלך.

למה חשוב לעבור שאיבה אצל מנתח פלסטי?
כדי שאפשר יהיה לתאם ציפיות ולהגיע בסופו של תהליך לתוצאה הרצויה לך. מנתח פלסטי יוכל לומר לך בדיוק איפה אפשר לשאוב ואיך זה יראה, והאם יש לך גם עודפי עור שצריך לסלק כדי לעצב את המקום כרצונך. מנתח, למשל, ידע להזהיר אותך שכדי להקטין חזה לא מספיק לשאוב מהם שומן כי תקבלי צניחת חזה והצטלקויות שיפריעו בבדיקות שד עתידיות.

לפני השאיבה, הרופא יסמן את כל המקומות על הגוף, כשאתם עומדים. למה? כי שטח העור משתנה כששוכבים, וכך אפשר לתכנן את מקומות השאיבה המדויקים ואת מקומות החתכים.

מה צריך לספר לרופא?
את מצבך הבריאותי המדויק, כולל מחלות לב, סוכרת, מחלת ריאות וכדומה. לסובלים ממחלות כאלה יש סיכוי גבוה יותר להסתבכויות בעקבות שאיבת שומן, והרופא יחליט אם להימנע משאיבה או לבצע שאיבות זעירות בלבד.

איך שואבים?
ישנן מספר שיטות:

– השיטה המקובלת היום נקראת "השיטה הרטובה". אחרי ההרדמה המלאה, המנתח מזריק לאזורים שמהם יישאב השומן תערובת של מי מלח עם מעט לידוקאין (חומר מרדים) ואדרנלין (שמכווץ את כלי הדם). כמות מי המלח צריכה להיות שווה לכמות השומן שרוצים לשאוב, והיא נועדה להקטין את הדימום, להקל על השאיבה והקל על הכאבים שאחרי. אחרי ההזרקה מבצעים מספר חתכים (לפחות שניים לכל אזור) באורך כ-5 מ"מ, במקומות לא מאוד בולטים, ודרכם מכניסים צינורית שמחוברת למשאבת וואקום. כדי לשאוב, המנתח מחדיר את צינורית הוקום בתנועות חוזרות ונישנות. יתרון: מעט דימומים. חסרון: מי המלח לא תמיד מאפשרים למנתח לראות את כל מצבורי השומן ואת התוצאה.

– שיטת ההצפה (Tumescont) – גם כאן מזריקים תערובת, אבל בכמות גדולה פי 3-4 מהכמות הנשאבת. יתרון: דימום מועט, אפשר לשאוב יותר שומן ובגלל כמות החומר המרדים אפשר לבצע גם בהרדמה מקומית. חסרון: התהליך נמשך יותר זמן, סכנת בצקות והרעלת לידוקאין (נדיר, אבל קורה), וכמות הנוזלים העצומה (עד 12 ליטר) עלולה לפגוע במאזן הנוזלים של הגוף והמלחים בגוף ולגרום לעומס מסוכן על שריר הלב.

המסת שומן – מכונה גם "שאיבה אולטרה סונית". מחדירים לגוף צינוריות דקיקות ודרכן מעבירים גלי קול בתדר גבוהה, כשזה שאינו נקלט על ידי העור. גלי הקול מפוצצים את תאי השומן, והשומן הנוזל נשאב החוצה בוואקום. יתרון: קל מאוד להחדיר את הצינורית למקום הרצוי. חסרון: גלי הקול מייצרים גם חום, ויש חשש לכוויות בעור ובשכבה התת עורית. כדי לא לגרום לכוויות יש צורך בחתך גדול יותר, 1-2 ס"מ. התוצאות פחות טובות מבשאיבה רגילה, ויש חשש להסתבכויות כמו הצטברות נוזלים מתחת לרקמות, הצטלקויות תת עוריות ועוד.

שאיבת שומן שטחית – בניגוד לשאיבה עמוקה, זו טכניקה שנועדה להשיג כיווץ של העור ושינוי בצורתו. מיועדת על פי רוב למנותחים שהעור שלהם לא מאוד גמיש, שעברו שאיבה עמוקה שלאחריה העור התכווץ בצורה לא יפה. מחדירים צינוריות בקוטר עד 3 מ"מ מתחת לפני העור, ושואבים. יתרון: מראה נאה יותר של העור. חסרון: לפעמים ההתכווצות לא אחידה והעור נותר עם גבשושיות ושקעים.

קנולה (צינורית) רוטטת – לא ממש שיטה אחרת, אלא טכניקה שאפשר ליישם אותה בכל השיטות שמנינו. המנתח משתמש בצינורית שהקצה שלה רוטט, ועוזר לפרק את השומן, כדי להקל על השאיבה.

שאיבת שומן משולבת ליזר– הליזר משמש לצריבת רקמת השומן והוקום לשאיבה, בד"כ פחות דמם, מתאים לשאיבות קטנות יחסית.

המסת שומן בשיטת לא חודרניות:
אולטרא סאונד ממוקד חיצוני, תדר רדיו, שיטות יעילות ל"פיסול" קל של הגוף, יש צורך בטיפולים חוזרים להשגת אפקט,
המסת שומן בהזרקה של חומרים המפרקים את רקמת השומן, שיטה המבוצעת במספר מדינות אך יש חילוקי דעות בקהילה המדעית בקשר לאפקטיביות ולסיבוכים של השיטה.

באיזו הרדמה משתמשים?
שאיבת שומן ניתן לבצע תחת הרדמה מלאה, מקומית או אזורית אפידוראלית – תלוי במספר האזורים שיישאבו, כמות השומן ורצון המטופל. אם שואבים מעל 4 ליטר שומן, משתמשים בהרדמה מלאה. בהרדמה אפידוראלית, שבה מוזרק חומר אלחוש לחלל האפידורלי בעמוד השדרה, כמו בזמן הלידה) משתמשים בשאיבה מהאזור התחתון של הגוף, ורק אם המטופל מבקש במפורש.

האם אפשר לשלב ניתוחים נוספים?
כן, אבל צריך להיזהר. שאיבת שומן אינה הליך פשוט, ויחד עם השומן נשאב לא מעט דם מהגוף, ונוצרים שטפי דם והפרעה במאזן נוזלים ומלחים. לא רצוי לכן לשלב ניתוחים גדולים וארוכים כמו מתיחת בטן, הקטנת שדים, עם שאיבה גדולה

כמה שומן אפשר לשאוב?
עד 10 ליטר (מסוכן), אם כי מקובל יותר לשאוב לא יותר מ-4 ליטר. בשאיבות גדולות חשוב להקפיד על מאזן הנוזלים בגוף – כלומר חשוב גם לנטר את רמת ההמוגלובין כמות הנוזלים והמלחים ואם צריך לתת למנותח מנות דם. יש מנתחים שיבקשו ממך לתרום מנות דם של עצמך למטרה זו, שבועיים שלושה לפני הניתוח, וגם לקחת חומצה פולית ותוספת ברזל.

כמה זמן לוקחת שאיבת שומן?
בין שעה לשלוש שעות.

חייבים להתאשפז?
תלוי. שאיבת שומן היא הליך די טראומטי לגוף, ולאחריה יש הצטברות של דם ונוזלים ברקמה שממנה נשאב השומן. ללא טיפול מתאים המנותח עלול להיכנס לשוק, להתעלף ואפילו למות. לכן חייבים לעבור שאיבה בקליניקה מתאימה. שאיבות של עד 2 ליטר אפשר לבצע במקום מוסדר, ללא אשפוז אבל עם אפשרות טיפול. שאיבות גדולות מצריכות השגחה למשך לילה לפחות.

עוד על ניתוח שאיבת שומן:
מדריך מקיף של ד"ר חיים קפלן על ניתוח שאיבת שומן באתר Bello

סיבוכים אפשריים

תופעות לוואי
– נפיחות שמסתירה את התוצאות – חולפת אחרי מספר חודשים.
– הפרשה דמית בהירה מהחתכים – לחבוש עם פדים, ולחכות יממה עד שיעבור.
– כאבים חדים שעוברים אחרי כמה שניות – זה יקרה במהלך השבועות הבאים, אבל זה נורמלי.
– ירידה בתחושה באזור השאיבה – קורה, וחולף בתוך שנה.
– גושים תת עוריים באזור שנשאב – אמורים להיעלם במסז', או שאפשר לשאוב שטחית את האזור.
– שאיבה לא מספקת – קורה שבמהלך הניתוח, נשאב בעיקר דם וצריך היה להפסיק את התהליך. במקרה זה יש לחכות חצי שנה לריפוי מלא ולתקן.

סיבוכים אפשריים:
– דימום. שטפי דם תת עוריים אינם נחשבים סיבוך, והם נספגים מעצמם.
– זיהום – נדיר, אבל כשקורה, האוזר אדום וכואב ויש חום. מטופל באנטיביוטיקה.
– חוסר סימטריה – לא תמיד אפשר לשאוב משני הצדדים (של הירכיים למשל) אותה כמות שומן בדיוק. מזהים את הבעיה כחצי שנה אחרי ההליך ואז אפשר לתקן.
– החמרה במצב העור – שאיבה עלולה להחמיר צלוליט, רפיסות של העור ועוד. זה קורה משום שהעור לא היה גמיש דיו לפני. ניתן לכרות קפלים בניתוח (שיגרום גם צלקות) ולנסות לתקן את השקעים בהזרקת שומן. לא תמיד מצליח.
– כוויות ונמק של העור – הופיעו לעתים בעקבות המסת שומן.
– הצטברות נוזלים מתחת לעור – בשאיבה רטובה זה כמעט לא קורה, אבל יש דיווחים על מקרים כאלה בשיטת המסת השומן. הפתרון פשוט: שואבים את הנוזלים במחט.
– בצקת ריאות והרעלת לידוקאין – מחייב אשפוז המחלקה לטיפול נמרץ. מסוכן ביותר ועלול לגרום למוות. ישנם דיווחים על מקרים כאלה בשאיבה בשיטת ההצפה.

מתי לפנות לרופא?
– כשיש כאבים בחזה, קוצר נשימה או כאבים בחלק התחתון של הרגליים.
– במקרה של נפיחות מוגזמת או דימום כבד.
– כשמופיע פצע פתוח או כשיש מוגלה על החתכים.

מקצה שיפורים:
ב – 15% מהמקרים נדרשים תיקונים. כדי לתקן צריך לחכות חצי שנה לפחות, ואז אפשר לחזור על שאיבה נוספת, או למתוח את העור אם התגלה שיש עודף. אם התבצעה שאיבת יתר, אפשר לשאוב שומן ממקום אחד ולהזריק למקום החסר- אבל מדובר בלא יותר מ- 200 סמ"ק שומן (וזו פעולה שיש לחזור עליה עד 3 פעמים).

כמה זמן נהנים מהתוצאות?
כל עוד משקל הגוף לא יעלה ב – 30% מעל המשקל שאליו הגעתם בזמן השאיבה. נשים בגיל המעבר שמקבלות טיפולים הורמונאליים חליפיים, עלולות לגלות שהשומן חוזר למקומו גם מבלי שהשמינו.

לאחר ניתוח שאיבת שומן

איך נראים אחרי?
בסוף הניתוח החתכים נתפרים. לפעמים יישארו בפנים נקזים, והאזורים שמהם נשאב השומן ייארזו בחבישה אלסטית או מחוך. השומן מספק תמיכה לעור, וכשהוא מסולק העור עלול לצנוח ולהדלדל. החבישה מצמידה את העור לשרירים ולשומן שנותר, ומאפשרת לו להחלים. מותר להסיר את הלחץ רק אחרי שבועיים. אפשר להסיר מדי יום לרחצה (רצוי מאוד להתרחץ) ומיד ללבוש מחדש.

האזורים שנשאבו, וכל מה שתחתם, יהיו נפוחים מאוד, בגלל גודש דם ונוזלים. מסביב יופיעו שטפי דם תת עוריים שיעלמו רק אחרי שלושה שבועות.

– כעשרה ימים לאחר הניתוח מוציאים את התפרים.

מה מרגישים?
כאבים ותשישות. זה יעבור אחרי כמה ימים.

מה צריך לעשות אחרי?
אחרי כמה ימים, כשהרגישות המקומית חולפת, רצוי לעסות את המקום כדי לעזור בניקוז הנוזלים (מסז לימפטי). כדאי גם להתרחץ, אבל בגלל הנטייה לעילפון, חשוב שמישהו ישגיח עליכם כשאתם מתרחצים.

מתי רואים תוצאות?
הנפיחות יורדת רק כחודש אחרי השאיבה, ותוצאות סופיות תראו אחרי כחצי שנה. באזור הסנטר תאלצו לחכות כמעט שנה עד שתרגישו בהבדל.

מתי חוזרים לשגרה?
אחרי שבוע אפשר לחזור לפעילויות שאינן דורשות מאמץ גופני. לעבודות מאומצות יותר כדאי לחכות לפחות שבועיים. לספורט חזרו בהדרגה – הליכה מותר לבצע כשמרגישים מספיק טוב, אבל למכון הכושר תנו שלושה ארבעה שבועות מנוחה.