פתרונות אסתטיים לארבע מתוך חמש תופעות ההזדקנות שציינו בתחילה: סילוק עודף העור מהעפעף העליון והתחתון, סילוק השקיות מתחת לעיניים, הרמת זווית העין החיצונית ומילוי השקע בתחתית העפעף התחתון במעט.

התופעה החמישית – קמטים סביב העיניים – דורשת פתרון אחר בדמות פילינג עמוק או סוג אחר של ניתוח. יחד עם זאת, במקרים בודדים, ורק אצל אנשים צעירים יחסית שאין להם עודף עור, ניתן לבצע פילינג בעפעפיים באותו ניתוח. הפילינג נועד להחליק את הקמטוטים העדינים בעפעפיים.

 

לעבור בדיקת עיניים אצל רופא עיניים. בדיקת העיניים נועדה לבדוק את חדות הראייה ואת כושר יצור הדמעות.

למה זה חשוב? כדי שאחרי הניתוח, כשתהיי מאוד מרוכזת במראה עינייך ובמצבן, לא תיבהלי פתאום ממשהו שייראה לך כמו סיבוך של הניתוח בעוד שבעצם הוא כבר היה שם מזמן.

ועוד דבר: במקרים של צניחת העפעף העליון כדאי שבאותו ביקור יבדקו לך גם את שדות הראייה (ויספקו לך עילה להוציא את עלות הניתוח מקופת החולים).

  

 ——————–

האמת היא שהם לא מוכרחים להיות גדולים, אבל כדאי לך בהחלט לחשוב על רכישת משקפי שמש חדשים עוד לפני הניתוח.

אחריו יהיה להם שימוש כפול: הם גם יסתירו קצת את מה שלא תרצי שיראו וגם יתנו לעיניים שלך לנוח. וכן, את בהחלט מוזמנת להרכיב אותם גם בתוך הבית ולא רק בחוץ.

 ——————-

  

ממש כמו תופרת התיקונים השכונתית שלך, שקודם מודדת ומסמנת ורק אז גוזרת ותופרת, כך עושה גם הפלסטיקאי.

הסימון, בטוש כחול ורחיץ, נעשה על עפעפייך עוד לפני הניתוח כשאת ערה ויושבת. ישנם אמנם מנתחים שמסמנים את העפעפיים כשאת כבר שוכבת על שולחן הניתוחים, אבל אין ספק שבישיבה ניתן לראות טוב יותר מה צנוח ועד כמה.

הקווים שיצייר המנתח על עפעפייך נועד לסמן עבורו כמה עור הוא צריך לסלק, ואיפה יהיה מיקומה הסופי של הצלקת.

בעפעף העליון ממוקם החתך (שיהפוך אחר כך לצלקת) במרחק 9 מ"מ מקו הריסים. למה דווקא שם? מפני שאצל אנשים צעירים – שהם המודל והדוגמא לכל הניתוחים האלה – שם בדיוק נמצא הקפל של העפעף העליון.

בעפעף התחתון ממוקמת הצלקת כמילימטר מתחת לקו הריסים.

שתי הצלקות – גם זו שבעפעף העליון וגם זו שבעפעף התחתון – לא מסתיימות בזווית העין אלא ממשיכות קצת החוצה, לכיוון קמטי הצחוק.

במקרים מסויימים, ורק בעפעף התחתון, מבצעים את החתך דרך החלק הפנימי של העפעף (הנקרא: שק הלחמית) TRANSCUNJUCTIVAL)). יתרונו של חתך כזה הוא בעובדה שלא רואים צלקת. והחסרון? שלא ניתן להוציא דרכו את עודף העור וגם לא להעביר שומן מהשקית לשקע שמתחת לעפעף. מקרים אלה, שבהם מבוצע החתך דרך שק הלחמית הם גם המקרים שבהם ניתן לשלב בניתוח פילינג.

דרך החתכים מסלקים גם את עודף העור וגם חלק מהשריר הטבעתי של העין. השריר הטבעתי הזה, שנמצא בעפעפיים, הוא זה שאחראי על סגירת העפעפיים ולמרות שזה נשמע נורא מפחיד, אפשר להירגע. אין כל סכנה בסילוק עודף השריר.

למה? בגלל שהשריר הטבעתי של העין, הדומה במראהו לדיסקית שטוחה שמקיפה את העין, מייצר עם השנים קפלים שאין לו צורך בהם. סילוק העודף מעלים חלק מהקפלים ולא פוגע בסגירת העין.

אחרי סילוק עודף העור וחלק מהשריר, חושפים את שקיות השומן ומרחיקים גם אותן. כשהניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית, זהו השלב שבו תרגישי כאב קל, הדומה לתחושה של משיכה או לחץ מאחורי גלגל העין. לא לדאוג. תוך כמה שניות זה יעבור.

בשלב הזה – אחרי סילוק העור, חלק מהשריר ושקיות השומן – וכדי שאחרי הניתוח העין לא תראה "עגולה מדי" (כלומר, כזו שרואים בה יותר מדי לבן מתחת לגלגל הצבעוני של האישון) ניתן לחזק את העפעף התחתון.

אחת האפשרויות לבצע את חיזוק העפעף התחתון היא להרים את זוית העין החיצונית. למה צריך להרים את זוית העין? גם כדי לשפר את המתח של העפעף התחתון (שלא יישמט וייצור מראה של עין עגולה) וגם בגלל שזווית העין נוטה לרדת עם הגיל ולכן להרמתה ב- 3-1 מ"מ יש יתרון בשיפור מראה העין.

ועוד מילה לגבי סילוק שקיות השומן:

במקום לסלק את השומן מהעפעף התחתון ניתן להעביר אותו במקרים מסויימים לשקע שבתחתית העפעף התחתון ולמלא את השקע בשומן הזה.

הפעולה הזו נעשית דרך אותו חתך שבו מתבצע כל הניתוח: מפרידים את הרקמה שמתחת לשקע, מכניסים לתוך השקע את השומן ואז מקבעים אותו למקומו בעזרת תפרים.

במקרים שבהם הדבר אפשרי משיגים בעזרת הפעולה הזו שתי מטרות: גם סילוק שקית השומן וגם מילוי השקע.

בסיום הניתוח החתכים נתפרים בתפרים עדינים במיוחד העשויים מניילון (בעפעף העליון) או ממשי (בעפעף התחתון). אחר כך מורחים משחה אנטיביוטית על העפעפיים וחובשים את העיניים עם מטליות רטובות וקרות. כל זה קורה קורה עוד בחדר הניתוח. רק בתום השלב הזה תועברי לחדר ההתאוששות.

 

ניתוח העפעפיים מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית, אם כי ניתן לבצעו גם בהרדמה כללית.

ההבדלים העקרוניים בין שני סוג ההרדמות (הרדמה כללית ל"לחוצות", הרדמה מקומית ל"שלוות") פורטו בהרחבה בפרק על ניתוח הרמת גבות ומצח, ואת יכולה לחזור לשם כדי ללמוד עוד.

 

אחרי הרגעה תוך ורידית, מטפטפים טיפות הרדמה לתוך השטח שבין העפעף התחתון לבין העין (הנקרא שק הלחמית). אחר כך מורחים בשק הלחמית משחה אנטיביוטית או ג'ל של דמעות מלאכותיות, מניחים על גלגל העין עדשת מגן אטומה שעשויה מפלסטיק או ממתכת, ורק אז מזריקים את חומרי ההרדמה ישירות לתוך העפעפיים.

זה כואב? כן, למשך מספר שניות, ויותר בחלק החיצוני של העין מאשר באמצע העפעף. מיד אחר כך לא מרגישים יותר כלום.

 

בין שעה וחצי לשעתיים וחצי בממוצע.

 

6-10 שנים לפחות.